100 שאלות ותשובות על פאדל: המדריך המקיף

מבוא ובסיס המשחק

מה זה פאדל?

תשובה: פאדל הוא ענף ספורט מחבט הדומה לטניס ומשוחק במגרש קטן המוקף קירות. זהו משחק זוגות (2 נגד 2) שבו משתמשים במחבט מיוחד וכדור דומה לכדור טניס. מטרת המשחק היא לחבוט בכדור כך שיפגע תחילה במגרש היריב ויקשה עליו להחזיר. הכדור יכול גם לפגוע בקירות המקיפים את המגרש לאחר הנחיתה, מה שמוסיף אלמנט טקטי למשחק. פאדל משלב אלמנטים מטניס ומסקווש, ונחשב למשחק חברתי, דינמי ונגיש שמתאים לכל הגילאים.

מי המציא את משחק הפאדל ומתי?

תשובה: משחק הפאדל הומצא בשנת 1969 באקפולקו, מקסיקו, על ידי איש עסקים מקסיקני בשם אנריקה קורקורה (Enrique Corcuera). קורקורה חיפש דרך לשחק משחק מחבט במגרש קטן וצמוד לביתו, והקים מגרש מוקף קירות בחצרו – וכך נולד הפאדל. בשנות ה-70 המשחק התפשט לספרד וארגנטינה, ומאז צבר פופולריות ברחבי העולם. ספרד אימצה את הפאדל בהתלהבות והוא המשיך להתפתח ולצמוח בעשורים הבאים.

למה קוראים למשחק "פאדל"?

תשובה: מקור השם "פאדל" (Padel) מגיע מהמילה האנגלית "Paddle" (משוט/מחבט), ששימשה בתחילה לתיאור מחבטי המשחק. בארגנטינה כינו את המשחק בתחילת דרכו "פאדל טניס" או "פָּדְלֶה", אך בשנות ה-90, כאשר הוקמה הפדרציה הבינלאומית, אוחדה השפה והוחלט רשמית לקרוא לענף פאדל ללא תוספת. האיות הספרדי "Padel" ללא האות הנוספת הפך לשם הרשמי כדי להבדילו מענפים דומים. כיום "פאדל" הוא השם המקובל בעולם למשחק זה.

כמה שחקנים משחקים בפאדל?

תשובה: משחק פאדל סטנדרטי משוחק בדרך כלל על ידי 4 שחקנים, בשני זוגות – שני שחקנים בכל קבוצה. בניגוד לטניס שבו ניתן לשחק גם יחידים, בפאדל הפורמט הנפוץ הוא זוגות. המשחק בזוגות תורם לאופיו החברתי והדינמי. עם זאת, קיימת גם גרסה פחות נפוצה של פאדל יחידים (אחד-על-אחד) במגרש צר יותר או על מחצית מגרש זוגות, אך זו אינה צורת המשחק התחרותית הרגילה. רוב התחרויות והמשחקים במועדונים נערכים במתכונת זוגות.

האם אפשר לשחק פאדל ביחידים (אחד על אחד)?

תשובה: כן, ניתן לשחק פאדל גם ביחידים (אחד מול אחד), אך חשוב להבין שזה אינו הפורמט הסטנדרטי. משחק יחידים בפאדל מתקיים בדרך כלל על מגרש קטן יותר או עם התאמות (למשל שימוש רק בחצי רוחב המגרש), כיוון שמגרש פאדל מלא מיועד לזוגות. משחקי יחידים משמשים לרוב לאימונים או להנאה, ולא כפורמט תחרותי רשמי. מרבית המועדונים מתמקדים במשחקי זוגות, ולכן אם ברצונך לשחק יחידים – תצטרך לוודא שיש תנאים מתאימים לכך במגרש (או לשחק כשאין שחקנים נוספים ולהסכים על גבולות מצומצמים).

מה ההבדלים בין פאדל לטניס?

תשובה: למרות שפאדל וטניס חולקים עקרונות דומים, יש ביניהם מספר הבדלים משמעותיים:

• גודל המגרש וקירות: מגרש פאדל קטן יותר (20×10 מטר) ומוקף בקירות זכוכית ורשת, בהם הכדור יכול לפגוע ולהישאר במשחק. בטניס המגרש גדול יותר (23.77×8.23 מטר ליחידים) ואין קירות במשחק.
• מחבט וכדור: מחבט הפאדל קטן וחסר שיניים (ללא מיתרים) ובמרכזו חורים, בעוד מחבט טניס גדול עם מיתרים. כדור הפאדל דומה לכדור טניס אך מעט רך יותר ובעל לחץ אוויר מעט נמוך יותר, מה שמשפיע על מהירות הקפיצה.
• הגשה: בפאדל ההגשה תמיד תחתית (מתחת לגובה המותן) ולאחר הקפצת הכדור על הרצפה, בעוד בטניס נהוגה הגשה עילית חופשית.
• מהלך המשחק: בפאדל מותר לכדור לפגוע בקירות לאחר שנגע בקרקע, דבר שמוסיף אלמנט אסטרטגי של שימוש בקיר בהגנה ובהתקפה. בטניס, פגיעה בקיר (אם יש, כמו בקירות אולם) נחשבת חוץ.
• ציונים וכללים: ניקוד הפאדל זהה לטניס (15, 30, 40, משחק), אך בפאדל מקצועני כיום משתמשים לרוב ב"נקודת זהב" (ראו שאלה נפרדת) במקום יתרון בשוויון. מעבר לכך, בפאדל לא קיימים קווי רוחב ליחידים (Alleys) כמו בטניס.

לסיכום, פאדל מרגיש כמו גרסה קומפקטית וחברתית של טניס עם טוויסט של קירות מסביב, מה שהופך אותו למשחק ייחודי בפני עצמו.

מה ההבדלים בין פאדל לסקווש?

תשובה: פאדל וסקווש שניהם כוללים שימוש בקירות, אך הם שונים במגרש, בציוד ובאופן המשחק:

• מגרש: מגרש סקווש הוא חדר סגור וקטן עם ארבעה קירות, בעוד מגרש פאדל פתוח בחלקו העליון (תחת כיפת השמיים או גג גבוה) ומוקף רק בקירות אחוריים וצדדיים בגובה מוגדר. בפאדל יש רשת באמצע המגרש שמפרידה בין הקבוצות, מה שאין בסקווש.
• מספר שחקנים: סקווש משוחק לרוב כיחידים (אחד על אחד) בתוך חדר, ופאדל משוחק בעיקר בזוגות (שני שחקנים בכל צד).
• מחבט וכדור: מחבט סקווש קל וקטן יותר עם ראש מחוט, והכדור קטן מאוד וגמיש (כדור גומי שמאוד פחות מקפץ). מחבט הפאדל כבד מעט יותר, בלי מיתרים, והכדור דומה לכדור טניס (מקפץ יותר מהכדור סקווש).
• אופי המשחק: בסקווש הכדור יכול לפגוע בכל אחד מהקירות (כולל הקדמי) בכל עת, ואין רשת שמגבילה – המשחק מאוד מהיר ודורש כושר עצים בגלל התנועה הרצופה בחלל קטן. בפאדל, הכדור חייב לעבור מעל הרשת לצד היריב, ויכול לפגוע בקירות המקיפים רק אחרי שפגע ברצפה. קצב הפאדל מעט איטי יותר משל סקווש, ומשלב אלמנטים טקטיים של טניס (כגון לוב והתמקמות ברשת).

לסיכום, סקווש ופאדל שניהם מהנים, אך פאדל הוא יותר משחק "פתוח" באופי שלו, חברתי ובעל אלמנטים טניסאיים, בעוד סקווש הוא משחק תוך-אולמי אינטנסיבי אחד-על-אחד.

מה ההבדלים בין פאדל לפיקלבול?

תשובה: פיקלבול (Pickleball) הוא משחק מחבט חדש יחסית שפופולרי במיוחד בארה"ב, וגם לו יש קווי דמיון ושוני ביחס לפאדל:

• מגרש: מגרש פיקלבול בגודל דומה למגרש בדמינטון (בערך 13.4×6.1 מטר), קטן אפילו ממגרש פאדל, והוא שטוח וללא קירות. בפיקלבול אין שימוש בקירות כלל, בניגוד לפאדל שבו הקירות הם חלק מהמשחק.
• מחבט וכדור: במחבט פיקלבול אין מיתרים (דומה בזה לפאדל) אך הוא עשוי מחומרים מורכבים ושטוח (ללא חורים). כדור הפיקלבול עשוי פלסטיק קשה ומחורר (דומה לכדור וויפל), קל מאוד ולא קופץ גבוה. כדור הפאדל הוא כדור לחץ (כמו טניס) עם קפיצה גבוהה יותר.
• חוקים וסגנון משחק: הפיקלבול משוחק לרוב בזוגות, וההגשה תמיד תחתית (מתחת למותן), בדומה לפאדל. עם זאת, בפיקלבול יש אזור ללא חבטות יעף ליד הרשת ("מטבח") שאסור לשחקנים להיכנס אליו כדי לנתב חבטות קרובות – כלל ייחודי שאין בפאדל. במשחק פיקלבול אסור לכדור לפגוע ברצפה פעמיים בכל צד (בדומה לטניס) ואין אלמנט של קירות כלל, מה שהופך את המשחק לשונה בטקטיקה.
• קצב המשחק: פיקלבול הוא משחק מהיר מאוד עם תגובות קצרות בשל הכדור הקל והקטן ומגרש הזעיר. פאדל, על אף שהוא מהיר גם כן, כולל ראלים מעט ארוכים יותר בזכות הקפצת הקירות והכדור שקופץ יותר.

בקצרה, פיקלבול ופאדל הם שני ענפי מחבט מודרניים ומהנים. פאדל דומה יותר לטניס מבחינת ציוד וכדור, עם תוספת של קירות, בעוד פיקלבול הוא שילוב של טניס שולחן, בדמינטון וטניס – עם כדור פלסטיק ומגרש מוקטן.

מה מידות מגרש פאדל?

תשובה: מגרש פאדל רשמי הוא מלבן בגודל 10 מטר רוחב ו-20 מטר אורך. המגרש מחולק לשני חצאים (5×20 מטר בכל צד) על ידי רשת במרכז. גובה הרשת בפאדל הוא כ-88 ס"מ במרכז (ועולה לכ-92 ס"מ בקצוות, בדומה אך מעט נמוך מרשת טניס). סביב המגרש: בקצות (מאחורי כל צד) יש קירות זכוכית בגובה ~3 מטר, ובצדי המגרש שילוב של קירות זכוכית ורשת מתכת בגבהים משתנים (3 מטר מאחורי אזור המשחק ועוד רשת גבוהה יותר לעתים בצדדים). יש פתחים/דלתות בצדי הקירות כדי להיכנס ולצאת. השטח הכולל הדרוש למגרש פאדל כולל מעט מרחב מסביב הוא בדרך כלל כ-בלוק של 20×10 מטר, ולעיתים מוסיפים מרווח חיץ מסביב לבטיחות. מידות אלה הן תקניות על פי הפדרציה הבינלאומית של הפאדל.

כיצד בנוי מגרש הפאדל (קירות, רשת וכו')?

תשובה: מגרש פאדל בנוי באופן ייחודי:

• רצפה ומשטח: המשטח הוא לרוב דשא סינתטי (ירוק או כחול נפוצים) המפוזר בחול סיליקה דק, בדומה למגרשי טניס חימר, מה שמעניק החלקה מבוקרת לכדור ולשחקנים. חלק מהמגרשים יכולים להיות משטחי דשא ללא חול או סוג אחר של משטח סינתטי, אך דשא עם חול הוא הסטנדרט.
• קירות: הקירות האחוריים (מאחורי קווי הבסיס) וקירות הצד האחוריים בנויים מזכוכית מחוסמת שקופה בעובי ~10-12 מ"מ. הגובה בדרך כלל 3 מ' של זכוכית מלוטשת, המאפשרת לכדור לפגוע ולחזור למשחק וגם לקהל לצפות במשחק מכל כיוון. בהמשך קווי הצד, לרוב יש שילוב של קיר זכוכית נמוך (עד ~2 מ') ומעליו גדר רשת מתכת עד גובה 4 מ' לערך. הקירות הללו הינם חלק אינטגרלי מהמשחק – כדורים שפוגעים בהם לאחר נגיעה בקרקע נשארים במשחק.
• רשת מרכזית: הרשת מפרידה את המגרש לשני חצאים, רוחבה כ-10 מטר (רוחב המגרש) וגובהה ~0.88 מטר במרכז. הרשת מתוחה על עמודים בצדדים, וניתן לפתוח אותה בצדדים על מנת לאפשר כניסה ויציאה (דרך פתחים) ואפשרות לשחקנים לרדוף אחרי כדור שיצא (מהלך מתקדם).
• פתחי כניסה: בכל צד של המגרש יש בד"כ פתח או דלת בין קירות הזכוכית לגדר, כדי שהשחקנים ייכנסו למגרש. בפתחים אלו גם מתאפשר, ברמה מקצועית, "יציאה החוצה" – כשחקן רץ החוצה מהמגרש להחזיר כדור שעף החוצה (מהלך נדיר ומרשים). בזמן משחק חובבני הדלתות נשארות פתוחות או ללא דלת ממש, רק פתח.
• תאורה: רוב מגרשי הפאדל מצוידים בעמודי תאורה (4-8 פרוז'קטורים) הממוקמים בפינות המגרש או לאורך הצדדים, כדי לאפשר משחק בשעות הערב. התאורה מתוכננת כך שלא תסנוור את השחקנים.

המגרש כולו מוקף בגדר למניעת יציאת כדורים, והעיצוב "הסגור למחצה" מעניק למשחק את אופיו המיוחד – שילוב של משחק מחבט באוויר הפתוח עם תחושה של זירה תחומה.

ציוד וסוגי מחבטים

איזה ציוד צריך כדי לשחק פאדל?

תשובה: הציוד הבסיסי למשחק פאדל כולל שלושה פריטים עיקריים: מחבט פאדל, כדורי פאדל ונעלי ספורט מתאימות.

• מחבט פאדל: מחבט ייעודי ללא מיתרים, לרוב עשוי מסגרת פחמן או פיברגלס ומילוי קצף EVA. פני המחבט מוצקים ומחוררים בחורים קטנים להפחתת התנגדות אוויר. (פרטים נוספים על סוגי המחבטים בהמשך).
• כדורי פאדל: כדורים הדומים מאוד לכדורי טניס, אך מעט קטנים ורכים יותר. הם מגיעים לרוב בשפופרת של 3 כדורים. מומלץ להשתמש בכדורי פאדל תקניים לקבלת חוויית משחק נכונה – הם במרקם וצבע צהוב כמו טניס, עם לחץ אוויר קצת יותר נמוך.
• נעליים: רצוי לנעול נעלי ספורט שטובות למשחק על דשא סינתטי עם חול. לרוב משתמשים בנעלי טניס בעלות סוליית "זיגזג" (Clay) המספקת אחיזה על המשטח החולי. קיימות אף נעליים ייעודיות לפאדל עם תמיכה לתנועות צד ורצפת גומי המתאימה לדשא סינתטי.
• לבוש ואביזרים: אין לבוש מיוחד חובה – בגדי ספורט נוחים כמו לטניס (מכנסיים קצרים, חולצה מנדפת) מומלצים. רבים חובשים כובע או מגן שמש כשמשחקים בחוץ בשעות היום. בנוסף, שחקנים לעיתים משתמשים בסרטי זיעה ליד/מצח, מגני ברכיים או מרפק לפי צורך אישי, אבל זה לא ציוד ייעודי חובה.

בסך הכל, כדי להתחיל לשחק מספיק שיהיה לך מחבט, כמה כדורים ובגדי ונעלי ספורט נוחים. מרבית המועדונים גם מציעים השכרת מחבטים וכדורים למתחילים (ראה שאלה על השכרת ציוד).

מה ההבדל בין מחבט פאדל למחבט טניס?

תשובה: מחבט הפאדל שונה באופן ניכר ממחבט טניס, הן במבנה והן בתחושה:

• ללא מיתרים: בניגוד למחבט טניס הקלאסי המתוח במיתרים, למחבט פאדל אין מיתרים. הוא עשוי משטח חומר מוצק (לרוב שילוב של קצף מוקשה מצופה שכבות פיברגלס או קרבון) עם חורים. העדר המיתרים משנה את תחושת החבטה – הכדור "יוצא" אחרת, עם פחות החזר אלסטי ממיתרים.
• גודל ואורך: מחבט פאדל קטן וקצר יותר. אורכו המקסימלי לפי התקן הוא 45.5 ס"מ בלבד, לעומת ~68 ס"מ במחבט טניס. ראש המחבט (ה"עיגול") גם קטן יותר – שטח הפנים שלו סביב 450-520 סמ"ר (לעומת 600-700+ סמ"ר במחבטי טניס).
• צורה וחורים: למחבטי פאדל יש צורות שונות (עגול, טיפה, יהלום – ראה פירוט בשאלה נפרדת), אבל בכולם יש חורים רבים בראש המחבט. החורים מקטינים את התנגדות האוויר ומקלים על התנועה, וגם משפיעים על משקל המחבט. למחבט טניס אין חורים במסגרת (כי יש מיתרים מתוחים לאוויר).
• משקל: מחבטי פאדל שוקלים בממוצע 350-375 גרם, דומים למשקל של מחבט טניס קל עד בינוני, אך הם מרגישים אחרת בגלל חלוקת המשקל (כי אין ראש גדול עם מיתרים).
• ידית ורצועה: לידית מחבט פאדל יש רצועת ביטחון שנכרכת סביב פרק כף היד כדי שהמחבט לא יעוף בעת חבטה – אלמנט שלא קיים במחבט טניס.

מבחינת משחק, מחבט הפאדל מאפשר שליטה רבה בכדור במגרש הקטן, ואילו מחבט טניס בנוי לייצר מהירות ועוצמה במגרש גדול. שחקני טניס שמנסים פאדל צריכים להתרגל להבדל בתחושה – למחבט הפאדל "sweet spot" (אזור מיטבי) קטן יותר, אך הוא "סלחני" יותר לשחקנים מתחילים כי קשה פחות לפרק את היד (פחות מומנט). בקיצור, מחבט הפאדל הוא כלי ייעודי לענף – קטן, מוצק ומחורר – שמתאים לאופי המשחק התחום בקירות.

איך לבחור מחבט פאדל שמתאים לי?

תשובה: בחירת מחבט פאדל תלויה ברמת השחקן, בסגנון המשחק ובהעדפות האישיות. הנה כמה שיקולים מרכזיים:

• רמת ניסיון: לשחקנים מתחילים מומלץ בדרך כלל מחבט בעל שליטה גבוהה – לרוב בצורה עגולה ומשקל קל-בינוני. מחבט כזה יסלח יותר על טעויות (נקודת מתוקה גדולה) ויקל על לימוד הטכניקה. שחקנים מנוסים יכולים לשקול מחבטים מתקדמים יותר (טיפה או יהלום) שמעניקים יותר עוצמה.
• צורת המחבט: שלוש הצורות הנפוצות הן עגול, טיפה (לגרימה) ויהלום.
  • עגול: ראש עגול, נקודת מתוקה גדולה במרכז ובאלנס (איזון) נמוך ליד הידית – מעניק שליטה מרבית ומתאים במיוחד למתחילים או לסגנון הגנתי.
  • טיפה (לגרימה): צורה טיפה שהיא בין עגול ליהלום. נקודת המתוקה מעט מעל המרכז, איזון בינוני – שילוב של כוח ושליטה. נחשב "האולר השווייצרי" – טוב לשחקנים בינוניים/מתקדמים המחפשים איזון בין הגנה להתקפה.
  • יהלום: ראש מחבט רחב למעלה וצר בבסיס (דמוי יהלום). נקודת המתוקה קטנה וממוקמת גבוה, והאיזון כבד לכיוון הראש – נותן עוצמה רבה בחבטות התקפיות אבל מצריך יכולת שליטה ופיזיות גבוהה. מחבטים כאלה מתאימים לשחקנים מתקדמים עם חבטת סמאש חזקה.
• משקל: מחבטים קלים (340-360 גרם) נוחים לתמרון ומהירים ליד הרשת – טובים למתחילים או למי שסובל מכאבי יד. מחבטים כבדים יותר (370-390 גרם) יתנו יותר כוח בכדור אך יעמיסו על היד והכתף. רוב השחקנים בוחרים משהו באמצע (~360-375 גרם). אם את/ה בעל מבנה גוף חזק או אוהב לשחק התקפי – אולי תעדיף מעט כבד, ואם חשוב לך זריזות – בחר קל.
• חומר ומבנה: יש מחבטים עם שכבות פיברגלס (חומר רך וגמיש יותר) לעומת קרבון (סיבי פחמן – קשיח וקל). פיברגלס נותן תחושה רכה וסלחנית – טוב למתחילים, וקרבון קשיח ועמיד יותר – נותן יותר דיוק וכוח למתקדמים. חלק מהמחבטים משלבים שכבות חומרים שונים להשגת תכונות ביניים. גם צפיפות ליבת ה-EVA חשובה: ליבה רכה = יותר כוח ופחות זעזוע ליד, ליבה קשה = יותר שליטה ודיוק.
• מותג ותקציב: מותגים ידועים (Bullpadel, Nox, HEAD, Wilson, Babolat, Adidas וכו') מציעים דגמים במגוון רמות. מחבט למתחיל יכול לעלות כמה מאות שקלים בודדות, ודגמי עלית מקצועיים סביב 1,000-1,500 ש"ח. קבע תקציב ובחר את הטוב ביותר במסגרתו. אפשר לקרוא ביקורות על דגמים ספציפיים או להתייעץ במועדון פאדל.

בסופו של דבר, מומלץ לנסות מספר מחבטים אם מתאפשר – התחושה ביד מאוד חשובה. שים לב לנוחות, לשליטה בכדור ולאיזון. המחבט "הנכון" הוא זה שמרגיש לך טבעי ומשפר את הביטחון במשחק. עם הזמן וההתנסות תוכל לדייק את הבחירה.

איזה מחבט פאדל מומלץ למתחילים?

תשובה: עבור שחקני פאדל מתחילים, ההמלצה הכללית היא לבחור במחבט שנותן שליטה מקסימלית וקלות שימוש. כמה מאפיינים חשובים למחבט מתחילים:

• צורה עגולה: מחבט בצורת עיגול עם ראש רחב. למחבטים עגולים יש נקודת מתוקה (sweet spot) גדולה במרכז, מה שמאפשר להחזיר הרבה כדורים גם אם הם לא פגעו בדיוק מושלם במרכז המחבט. זה סולח על טעויות ומעלה את רמת הדיוק בחבטות ההתחלתיות.
• משקל קל-בינוני: עדיף מחבט לא כבד מדי – סביב 350-365 גרם. משקל זה יקל על תמרון מהיר של המחבט ויפחית עייפות או כאבים ביד של שחקן שאינו רגיל עדיין. משקל קל מסייע במיוחד בלימוד וולי ומהירות תגובה.
• חומרים רכים: מחבט עם פני שטח מפיברגלס וליבה רכה (EVA רך) יכול להתאים. פיברגלס הוא חומר גמיש יותר מקרבון, שנותן תחושה נעימה וסלחנית למתחיל. הוא סופג חלק מהויברציות ומפחית את העומס על היד.
• איזון נמוך-מרכזי: רצוי מחבט שבו איזון המשקל קרוב לידית או אמצעי, ולא "ראש כבד". איזון נמוך מקל על השליטה במחבט ומקטין את מאמץ פרק כף היד.
• מותגים וסדרות מתחילים: לחברות רבות יש דגמים ייעודיים למתחילים. למשל, סדרות בסיס של HEAD, Bullpadel, Adidas או Wilson, שלרוב נקראות "Beginner" או "Control". דוגמה: Bullpadel BP10 או HEAD Evo וכד'. דגמים אלה מתוכננים להיות נוחים ובעלי שליטה טובה.

מחבט ספציפי לדוגמה למתחיל יכול להיות מחבט עגול עם איזון נמוך ומשקל ~360 גרם. חשוב גם לא להוציא סכום מוגזם בהתחלה – מחבט בטווח מחיר 300-600 ₪ יספיק בהחלט למתחיל. עם התקדמות השחקן, ניתן בהמשך לשדרג למחבט יוקרתי יותר. אבל בתחילת הדרך, הדגש הוא על נוחות, דיוק וסלחנות – כדי ללמוד את יסודות המשחק בביטחון. מחבט מתאים יעזור לך ליהנות יותר ולהתקדם מהר.

מה ההבדל בין מחבט פאדל עגול, טיפה ויהלום?

תשובה: זה מתייחס לצורת הראש של המחבט, והשוני בצורה משפיע על ביצועי המחבט: עגול, טיפה (לגרימה) ויהלום הם שלושת הסוגים העיקריים:

• מחבט עגול: בעל ראש עגול וסימטרי. מרכז הכובד שלו (Balance) נמוך יותר, לכיוון הידית. למחבט עגול יש נקודת מתוקה (Sweet Spot) רחבה מאוד במרכז, מה שמאפשר דיוק ושליטה מרבית. הוא נותן תחושה יציבה ובטוחה, וקשה יותר להחטיא איתו את הכדור. זה בא על חשבון כוח – מחבט עגול לא מייצר את העוצמות הגבוהות ביותר. מתאים מאוד למתחילים ולשחקנים הגנתיים שרוצים להחזיר הרבה כדורים בביטחון.
• מחבט בצורת טיפה (lágrima): מכונה גם צורת "טיפה" או "אגס". צורה זו היא שילוב בין עגול ליהלום – מעין משולש מעוגל. מרכז הכובד שלה בינוני, מעט גבוה ממחבט עגול אך לא גבוה כמו יהלום. הנקודה המתוקה בינונית בגודלה וממוקמת קצת מעל מרכז המחבט. מחבט טיפה מעניק איזון בין כוח לשליטה – ממנו תקבל יותר עוצמה מאשר מעגול, אבל שליטה וקלות תמרון טובות יותר ממחבט יהלום. זו הסיבה שרבים מהמחבטים בשוק (ואף מקצוענים) משתמשים בצורה זו – היא רב-גונית ומתאימה לשחקן ביניים-מתקדם שרוצה גם וגם.
• מחבט יהלום: בעל ראש דמוי משולש מחודד כלפי מעלה (כמו יהלום). כובד הראש גבוה – רוב המשקל מורגש בקצה העליון של המחבט. נקודת המתוקה קטנה יותר וממוקמת גבוה בראש המחבט. מחבט יהלום נועד לייצר עוצמה מקסימלית בחבטות כמו סמאש – המשקל בראש יוצר "אפקט מנוף" שמכה חזק בכדור. החיסרון הוא שמחבט כזה קשה יותר לשלוט – דורש טכניקה טובה ויכול לעייף את היד. מתאים לשחקנים מתקדמים, חזקים פיזית, שמשחקים בסגנון התקפי ורוצים להוציא את הכדור מהמגרש בסמאשים.

לסיכום:

• עגול = שליטה ובקרה, סלחני מאוד, כוח מופחת.
• טיפה = שילוב ביניים של כוח ושליטה.
• יהלום = כוח ועוצמה, למתקדמים, דורש דיוק.

בבחירת צורה, חשוב להתאים לרמתך: מתחיל כמעט תמיד יהנה מעגול, מתקדם עשוי להעדיף יהלום אם הוא מחפש לפצח כדורים, ושחקן בינוני-מתקדם לרוב ילך על טיפה לקבלת הטוב משני העולמות.

איך משפיע משקל המחבט בפאדל על המשחק?

תשובה: משקל המחבט הוא גורם משמעותי המשפיע על התחושה והביצועים:

• מחבט קל: (נניח 340–360 גרם) יהיה קל לתמרון ומהיר. הוא מאפשר להזיז את היד מהר יותר – יתרון בחבטות כמו וולי (כדור מהאוויר) וכשצריך תגובות מהירות ליד הרשת. מחבט קל פחות מעייף את הזרוע והכתף, ולכן מתאים למי שמתחיל לשחק או סובל מפציעות (כמו מרפק טניס). מצד שני, מחבט קל לעיתים יפיק פחות כוח – המכה בכדור תהיה עם פחות מסה, והכדור עשוי לצאת לאט יותר. לכן שחקנים התקפיים מאוד עשויים להרגיש שחסר "משקל" בפגיעה.
• מחבט כבד: (370–390 גרם) ירגיש יציב ו"עוצמתי" יותר. המשקל הנוסף עוזר להכות את הכדור בחוזקה – הכדור "עף" מהר יותר עם מסה גדולה. זה בולט בסמאשים וחבטות חזקות – שחקן עם טכניקה טובה ינצל את המשקל לכדור מהיר ועמוק. החיסרון הוא ירידה במהירות התנועה – מחבט כבד יותר איטי להזזה, ולכן דורש כוח ביד ובפרק כף היד כדי להגיב מהר. בנוסף הוא עלול לגרום לעומס מצטבר על המרפק/כתף בשימוש ממושך.
• משקל בינוני: (באזור 360–370 גרם) הוא פשרה שפופולרית אצל רבים – מספיק קל כדי לא לאבד זריזות לחלוטין, ומספיק כבד כדי לספק כוח סביר.

חשוב לציין שהתחושה אינה תלויה רק במשקל הכללי, אלא גם בהתפלגות המשקל (איזון). מחבט "ראש כבד" ירגיש כבד יותר בחבטות מהאוויר מאשר מחבט שאותו משקל אך "ראש קל". לכן יש להתחשב גם באיזון בנוסף למשקל.

כהמלצה: מתחילים ובעלי מבנה גוף קטן/בינוני – מוטב להתחיל במחבט בקצה הקל יותר של הסקאלה. שחקנים חזקים או מנוסים – יכולים לשחק גם עם משקלים כבדים יותר. הכי טוב לנסות בעצמך: אם אתה מתקשה לשלוט במחבט או מרגיש כאב, עבור לקל יותר; אם אתה מרגיש שהחבטות שלך "חלשות" למרות מאמץ, אולי נסה כבד מעט יותר.

מאילו חומרים עשוי מחבט פאדל?

תשובה: מחבטי פאדל מודרניים עשויים ממספר חומרים מרוכבים, והחומרים משפיעים על ביצועי המחבט:

• מסגרת (Frame): רוב המסגרות עשויות סיבי פחמן (קרבון). הקרבון הוא חומר קל וחזק המעניק קשיחות למחבט ועמידות למכות קיר וכדור. ישנם גם מחבטים עם שילוב קרבון ופיברגלס במסגרת, או מסגרת פיברגלס בחלק מהדגמים הזולים. מסגרת קרבון טהור תהיה עמידה וקשיחה יותר ממסגרת פיברגלס, אך גם מעט יקרה יותר.
• משטח חבטה (Face): החלק הקדמי והאחורי של המחבט – שם המחבט פוגש את הכדור. כאן ייתכן שימוש בפיברגלס או קרבון (או שילוב).
  • פיברגלס (FiberGlass): מעניק משטח מעט גמיש יותר. יתרונות: תחושה רכה וסלחנית, ספיגת זעזועים טובה – טוב למתחילים כי הוא "סופג" חלק מהכוח ונותן שליטה. חסרונות: מעט פחות כוח ועמידות בהשוואה לקרבון.
  • סיבי פחמן (Carbon Fiber): משטח קשיח וקפיצי יותר. יתרונות: מספק דיוק רב ועוצמה – הכדור "ניתז" מהר, והמחבט עמיד לאורך זמן. חסרונות: קשיחות גדולה שמרגישים ביד (פחות ספיגה) – דורש טכניקה טובה כדי לשלוט.
  • חומרים מתקדמים נוספים: יש דגמים המשלבים חומרים מיוחדים כמו Kevlar או Graphene, או ציפויים מחוספסים (גריט/Sandpaper) להוספת ספין. אלה חידושים שמיועדים לרוב למתקדמים.
• ליבת המחבט (Core): פנים המחבט עשוי קצף EVA מוקצף או לעיתים FOAM אחר. EVA מגיעה בדרגות צפיפות/קשיות שונות:
  • EVA רכה (Soft) – רכה וגמישה, נותנת יותר "טרמפולינה" – חבטה עם תחושה נעימה וכדור מהיר, אבל נשחקת מעט מהר יותר.
  • EVA קשה (Hard) – קשיחה וצפופה, מעניקה שליטה וחיי מחבט ארוכים, אבל דורשת כוח ולא סופגת זעזועים כמו רכה.
  • יש גם חומר בשם Polyethylene Foam (פולי-פוום) בדגמים מסוימים, רך במיוחד – נדיר יותר.
• ידית וגריפ: הידית עשויה בד"כ מעץ או חומר מרוכב מצופה גומי, ועליה מלופף גריפ (סרט אחיזה) סינתטי. שחקנים רבים מוסיפים Overgrip (סרט אחיזה נוסף) כדי להתאים את עובי הידית ולהשיג תחושת אחיזה טובה.

השילוב של חומרים קובע את אופי המחבט. למשל, מחבט למתחיל: מסגרת קרבון (עמיד), משטח פיברגלס (רך) וליבת EVA רכה – יתן נוחות. מחבט למקצוען: כולו קרבון עם EVA קשה – דיוק ועוצמה. יצרנים מנסים לשלב חומרי קרבון ופיברגלס כדי להשיג שילובים – למשל Babolat משתמשת בשילוב שנקרא Hybrid: שכבת קרבון לשלט והספק, עם פיברגלס לגמישות.

לסיכום, מרבית המחבטים כיום: מסגרת קרבון, משטח קרבון/פיברגלס, ליבת EVA. כדאי לשים לב למפרט המחבט – הוא בדרך כלל יציין את החומרים. בחר חומר בהתאם לרמתך: פיברגלס למתחילים, קרבון למתקדמים, או שילוב כדי לקבל קצת משניהם.

כמה עולה מחבט פאדל בישראל?

תשובה: מחירי מחבטי פאדל משתנים בהתאם למותג, לדגם ולרמת המחבט (בסיסי לעומת מקצועני). באופן כללי, ניתן לומר:

• דגמים בסיסיים/חובבניים: מחבטי פאדל למתחילים או לשחקנים חובבים לרוב עולים בטווח של 200 עד 500 ש"ח. במחיר הזה אפשר למצוא מחבטים של מותגים ידועים מדגמי שנה שעברה, או דגמי Low-cost של מותגים. הם יעשו את העבודה לשחקן חדש.
• דגמי ביניים: בתקציב של 500 עד 800 ש"ח כבר תמצא מבחר גדול של מחבטים טובים, כולל חלק מדגמי המותגים המוכרים. אלה מחבטים שמתאימים לשחקנים שמשחקים בקביעות ורוצים איכות טובה – לרוב משלבים כבר חומרים כמו קרבון חלקי.
• דגמים מקצועיים/מתקדמים: מחבטי High-end יכולים להגיע ל800 עד 1,200 ש"ח ואף יותר. אלה המחבטים שמשתמשים בהם שחקנים תחרותיים ומקצוענים, בדרך כלל עשויים חומרים מובילים (קרבון 100%, טכנולוגיות חדשות) ומציגים חדשנות. למשל, דגמים חתומים על ידי שחקני צמרת או סדרות Pro של מותגים מגיעים לאזור ה-1,000+ ש"ח.

לדוגמה, מחבט מקצועי של Adidas או Bullpadel מדגם עדכני עשוי לעלות ~1,300 ש"ח במחיר מחירון, אך ניתן למצוא אותו במבצע סביב 900-1,000 ש"ח. לעומת זאת, מחבט בסיסי של HEAD יכול לעלות כ-300-400 ש"ח. יש גם חבילות למתחילים שבהן מקבלים מחבט וכדורים במחיר מוזל.

חשוב לזכור שגם השוק המשומש קיים – אפשר למצוא מחבטי פאדל יד שנייה במצב טוב בחצי ממחיר חדש, דבר ששווה לשקול למי שרוצה מחבט איכותי בעלות נמוכה.

לסיכום, טווח המחירים רחב: כמתחיל, בתקציב של 300-600 ש"ח תוכל למצוא מחבט מצוין. ככל שהרמה והשאיפות עולות, ייתכן ותרצה להשקיע במחבט יקר יותר. תמיד מומלץ לברר במועדון המקומי או בחנויות מתמחות לגבי דגמים מומלצים במסגרת התקציב שלך.

מה ההבדל בין כדור פאדל לכדור טניס?

תשובה: כדורי פאדל נראים במבט ראשון כמעט זהים לכדורי טניס – צהובים, פרוותיים ועגולים. עם זאת, ישנם כמה הבדלים קטנים אך משמעותיים:

• גודל ומשקל: כדור פאדל מעט קטן וכבד פחות מכדור טניס ממוצע. קוטר כדור פאדל כ-6.35 עד 6.77 ס"מ (מעט בתחום התחתון של תקן הטניס – כדור טניס 6.54–6.86 ס"מ). המשקל גם דומה – סביב 56-59 גרם, כמו טניס, לפעמים בטווח התחתון.
• לחץ פנימי (קפיצה): כאן הבדל מורגש – כדורי פאדל מכילים מעט פחות לחץ אוויר בפנים. המשמעות היא שכדור פאדל יהיה קצת פחות קופצני ומהיר מכדור טניס. לפי התקנים, לחץ כדור פאדל הוא כ-4.6-5.2 ק"ג/10סמ"ר (מה שנותן קפיצה של 135-145 ס"מ בנפילה מגובה 2.54 מ'), לעומת כדור טניס שמגיע לקפיצה מעט גבוהה יותר. בפועל, זה אומר שכדור פאדל מרגיש "רך" יותר וקל יותר לשלוט בו, והוא לא טס רחוק מדי בשימוש בקירות. שחקני טניס שמנסים פאדל לעיתים מרגישים שהכדור "איטי" יותר – וזה מכוון כדי להתאים למגרש הקטן.
  

   

• תחושת המגע: כדור פאדל, בגלל הלחץ המעט מופחת, נוטה לשהות טיפה יותר זמן על המחבט בעת החבטה, מה שמאפשר לשחקן פאדל לשלוט טוב יותר בספין (סיבוב) ובכיוון. זה דומה להבדל בין כדור טניס חדש ונוקשה לכדור מעט משומש – כדור פאדל מרגיש כמו גרסה מעט "משומשת" של כדור טניס מההתחלה.
• שימוש ותדירות החלפה: באופן כללי, כדורי פאדל "נגמרים" קצת מהר יותר מכדורי טניס אם משחקים אינטנסיבי, כי הלחץ הנמוך כבר מלכתחילה אומר שכל ירידה נוספת מורגשת. בטורנירים מקובל להחליף כדורי פאדל בכל 7-9 משחקונים (כמו בטניס) או בתחילת כל סט חדש, כדי להבטיח קפיצה אחידה. לשחקנים חובבים כדאי להחליף כדורים כאשר מרגישים שהכדור איבד מקפיציותו או שהפרווה נשחקה מאוד.

בשורה התחתונה, ההבדלים עדינים: כדור פאדל מעט קטן ורך יותר מכדור טניס. אסור במשחק רשמי להשתמש בכדורי טניס במקום פאדל, אבל אם תשווה זה לצד זה – תבחין שהכדור של הפאדל טיפה שוקע בלחיצה ביד. הבדל זה נועד להתאים את קצב ומהלך המשחק למגרש הקטן ולקירות.

כל כמה זמן מחליפים כדורי פאדל?

תשובה: קצב החלפת כדורי הפאדל תלוי בתדירות המשחק ובעוצמתו, אך ישנם כמה קווים מנחים:

• ברמת תחרות/טורניר: בטורנירי פאדל רשמיים נהוג להחליף כדורים לעיתים קרובות כדי לשמור על איכות קפיצה עקבית. למשל, בתחרויות מקצועיות מחליפים לרוב כל 7 משחקונים או תחילת סט חדש (בדומה לנוהג בטניס). כמות המשחקונים המדויקת יכולה להשתנות מעט, אך הרעיון הוא שכדור לא "ישרת" יותר מדי זמן.
• למשחקי אימון וחובבים: אין כלל קשיח, אך כלל אצבע – כאשר אתה מבחין שהכדורים איבדו מכושר הקפיצה שלהם, זה הזמן להחליף. כדור פאדל חדש יקפוץ לגובה של ~135 ס"מ אם משחררים אותו מגובה 2.5 מטר. עם הזמן, הלחץ הפנימי יורד והכדור ייפול נמוך יותר. אם אתה מבחין שהכדור כבר לא מגיע לקיר האחורי כמו פעם, או מרגיש "מת" בחבטות – כנראה שהוא שחוק.
• תדירות משחק: שחקן חובב שמשחק פעם-פעמיים בשבוע יכול להחליף כדורים כל 3-4 שבועות (בהנחה שמשחקים תמיד באותם 2-3 כדורים). כלומר אחרי כ-10-15 שעות משחק ייתכן שהכדורים כבר עייפים. מי שמשחק בתדירות גבוהה יותר, יחליף גם כל שבוע-שבועיים.
• מצב הכדור: בנוסף לקפיצה, שים לב למצב ה"פרווה" של הכדור. במשטחי דשא עם חול, הכדורים נשחקים ומאבדים מהפלומה שלהם. כשהכדור נעשה קרח (כמעט ללא פלומה) – הוא ישנה התנהגות (יכול להיות מהיר יותר על המגרש אך עם פחות אחיזה לספין). זה עוד סימן להחלפה.

כדאי תמיד להחזיק סט חדש בהישג יד. חלק מהשחקנים מחליפים במהלך המשחק – מתחילים בכדורים חדשים, ואחרי שעה עוברים לסט חדש כדי להרגיש את ההבדל. אבל לרוב, ברמת החובבים, אפשר לשחק עם אותו סט כדורים כמה מפגשים טובים עד שמרגישים צורך להחליף. טיפ: סמן/כתוב תאריך על שפופרת הכדורים כשפתחת אותה – כך תוכל לעקוב כמה זמן הם בשימוש.

אילו נעליים מומלץ לנעול למשחק פאדל?

תשובה: מומלץ מאוד לנעול נעלי ספורט עם סוליה המותאמת למשטחי דשא סינתטי עם חול, שהם פני השטח של רוב מגרשי הפאדל. ספציפית:

• נעלי טניס מגרשי חימר (Clay Court): אלה בדרך כלל הבחירה הטובה ביותר. לנעליים אלה יש דוגמת סוליה בצורת זיגזג (חריצי שברון), המעניקה אחיזה טובה על משטח חול. הסוליה אוספת את גרגרי החול בתוך החריצים וכך מאפשרת יציבות והחלקה מבוקרת לפי הצורך. למעשה, רבות מהנעליים המשווקות כ"נעלי פאדל" משתמשות בסוליית חימר.
• נעלי פאדל ייעודיות: חברות ציוד רבות (כמו Asics, Wilson, Babolat, HEAD) מייצרות דגמים ייעודיים לפאדל. נעל פאדל לרוב דומה לנעל טניס חימר, אך לעיתים יש בה חיזוקים נוספים בצדדים לתמוך בתנועות הצד המהירות האופייניות לפאדל. אם אתם משחקים הרבה פאדל, נעל ייעודית כזו יכולה להיות השקעה טובה – הן מתוכננות לנוחות ותמיכה בתנועות שינוי כיוון מהירות.
• תמיכה וצדדים: חשוב שהנעל תהיה עם מבנה צד חזק וקרסול מיוצב, כיוון שבפאדל מבצעים עצירות חדות, שינויי כיוון וקפיצות. נעל ריצה, למשל, אינה מתאימה – היא מיועדת לתנועה ישרה ואינה תומכת מספיק בצדדים, מה שעלול לגרום להחלקה או נקע.
• סוליה חלקה לעומת מחוספסת: יש המון סוגי נעלי ספורט – העיקר להימנע מנעל בעלת סוליה חלקה לחלוטין (כמו נעלי כדורסל לאולם) כי היא תחסר אחיזה בחול. גם נעלי ריצה עם זיזים גבוהים מדי לא יפעלו היטב. לכן שוב – סוליית "זיגזג" או "אול-קורט" טניס עם דפוס משולב היא בחירה מצוינת.
• נוחות והתאמה: כמו בכל נעל ספורט, וודאו שהנעל נוחה, במידה הנכונה, ומאפשרת לכם תנועה חופשית. משחק פאדל כולל הרבה צעדים קטנים, ריצות פתאומיות ומצבי כיפוף – נעל שלא לוחצת ושמחזיקה את הרגל היטב תמנע יבלות ופציעות.

לסיכום, נעלי טניס טובות יעשו את העבודה – במיוחד כאלה המיועדות לחימר/דשא. אם אתם מתחילים ואין לכם נעלי טניס, אפשר בפעמים הראשונות לשחק עם נעלי ספורט רגילות, אך שימו לב להחלקה. בהמשך, כדאי להשקיע בזוג נעליים מתאים – זה יתרום רבות ליציבות שלכם על המגרש ולמניעת פציעות.

האם אפשר לשחק פאדל עם נעלי ספורט רגילות?

תשובה: ניתן לשחק פאדל עם נעלי ספורט רגילות (כגון נעלי ריצה או אימון כלליות) בפעמים הראשונות, אבל זה לא אידיאלי לאורך זמן. הנה למה:

• אחיזה במגרש: המשטח של מגרש פאדל חלקלק למדי – דשא סינתטי עם חול מעליו. נעלי ריצה רגילות בעלות סוליה חלקה יחסית (או עם זיזים שלא מתוכננים לחול) עלולות להחליק בעת שינויי כיוון מהירים. אחיזה לקויה יכולה לגרום לאיבוד שיווי משקל או לפציעה.
• תמיכה לרגל: נעלי ספורט כלליות לא תמיד מספקות את התמיכה הצידית הדרושה. בפאדל, מבצעים תנועות צד, גלישות והצלבות רגליים. נעליים שלא תוכננו לכך עלולות לגרום לקרסול להתגלגל (סיכון לנקעים). נעלי טניס/פאדל לעומתן בנויות עם צדדים מחוזקים למניעת גלגול יתר.
• עמידות: משחק פאדל שוחק מאוד את סוליות הנעל בשל הגרגרים. נעליים שאינן מותאמות עשויות להישחק מהר מאוד או לאבד את החריצים. נעלי ריצה יקרות עלולות "להיהרס" בשימוש ממושך על מגרש פאדל.
• ניסיון של שחקנים: רבים מגלים שכשהם עוברים לנעלי טניס/פאדל ייעודיות, התנועות שלהן נהיות בטוחות ומהירות יותר. ההבדל בא לידי ביטוי במיוחד בעת ריצה לכדור קצר או עצירה פתאומית – עם נעל רגילה אתה עלול להחליק ולפספס, בעוד עם נעל מתאימה תעצור בדיוק איפה שצריך.

עם זאת, אם אתה רק מנסה את הענף ורוצה לראות אם תאהב אותו, אין מניעה להתחיל עם נעלי ספורט הקיימות אצלך. הקפד על זהירות, במיוחד בהרצה ועצירה. בטווח הארוך, מומלץ להשקיע בזוג נעלי פאדל/טניס טובות. שווה גם לשים לב שהסוליה נקייה – אם נעליי הריצה שלך מלוכלכות או חלקות מאוד, הניקוי יכול קצת לשפר אחיזה. חלק מהשחקנים החובבים אכן משחקים בפאדל עם נעלי ריצה ללא בעיות, אך זה תלוי מאוד בנעל ובמשטח.

בשורה התחתונה: אפשרי, אבל עדיף שלא באופן קבוע. למען ביצועים ובטיחות – נעלי מגרש ייעודיות הן השקעה נבונה אם תחליט להמשיך לשחק באופן סדיר.

האם יש ציוד מגן מיוחד שצריך בפאדל?

תשובה: באופן כללי, פאדל נחשב ספורט בטוח יחסית ואינו דורש ציוד מגן מיוחד כמו ענפי ספורט אחרים. אין בפאדל פריטי מיגון חובה (כמו קסדה או משקפי מגן שחייבים בסקווש מקצועי). עם זאת, יש כמה אביזרים ששחקנים מסוימים בוחרים להשתמש בהם לנוחות ולהגנה עצמית:

• רצועת פרק כף יד (Wristband): חלק מהשחקנים עוטים סרט אלסטי סביב פרק כף היד או האמה, בעיקר למניעת "מרפק טניס" או להפחתת זעזועים. אם מרגישים עומס על המרפק, ניתן לנסות רצועת תמיכה.
• מגני ברכיים/קרסול: לא שכיח, אבל שחקנים עם היסטוריית פציעות עשויים ללבוש מגן ברך קל או תומך קרסול למניעת פגיעה חוזרת.
• כפפה ליד: בניגוד לרקטבול או סקווש שבהם לפעמים לובשים כפפה לאחיזה, בפאדל רוב השחקנים משחקים ללא כפפה כדי להרגיש את הגריפ. עם זאת, אם מישהו סובל משלפוחיות או אחיזה חלשה, הוא יכול לשקול כפפת ספורט דקה (אבל זה נדיר).
• משקפי מגן: בפאדל חובבני כמעט אף אחד לא מרכיב משקפי מגן, כי הכדור רך יותר והמרחק בין השחקנים גדול יחסית. אולם, יש הנוקטים אמצעי זהירות – למשל, ילדים או אנשים עם רגישות בעיניים – ועשויים להרכיב משקפי ספורט שקופים למניעת פגיעה ישירה בעין מכדור שבמקרה פוגע. זה לא נפוץ, אך אפשרי אם מרגישים צורך.
• אביזרי נוחות: סרטי זיעה למיניהם (זיעה על המצח או על פרק כף היד), מגני שמש (כובע/מצחייה) למשחק בשמש, וכדומה. אלו לא בדיוק "ציוד מגן", אך תורמים לנוחות ובטיחות (למשל כובע מגן מסנוור).

חשוב לציין שהמחבט עצמו מגיע עם רצועת ביטחון ליד – חובה להעביר את הרצועה סביב פרק כף היד בעת המשחק. זה ימנע מהמחבט לעוף בטעות אם משתחרר מהיד בחבטה חזקה – סוג של אמצעי בטיחות פשוט אך חשוב.

בשורה התחתונה, אין ציוד מגן ספציפי הכרחי בפאדל כמו למשל בספורט לחימה או רכיבה. ההגנה הטובה ביותר היא חימום נכון (כדי להגן על השרירים והמפרקים) ושימוש בציוד מתאים (נעליים טובות, מחבט תקין). אם אתה מרגיש פגיעות במקום מסוים (נניח קרסול חלש), תוכל להוסיף מגן בהתאם. רוב השחקנים עולים למגרש רק עם מחבט, כדורים, ונעלי ספורט – וזה מספיק בהחלט לרוב המוחלט של המקרים.

האם פאדל מתאים לילדים? מאיזה גיל אפשר להתחיל?

תשובה: בהחלט, פאדל הוא ספורט ידידותי לילדים ומתאים מאוד לצעירים. בענף הפאדל קיימות אפילו קטגוריות נוער וטורנירים לילדים. הנה כמה נקודות:

• גיל התחלה: אפשר להתחיל לחשוף ילדים לפאדל כבר בגיל צעיר – סביב 6-7 שנים ילדים יכולים להחזיק מחבט קטן ולהתחיל לתרגל חבטות בסיסיות. ישנם מועדוני פאדל בישראל שמציעים חוגי ילדים החל מגיל בית ספר יסודי. כמובן שזה תלוי בילד – יכולת ריכוז וקואורדינציה – אך הפאדל, בהיותו משחק זוגות, יכול להיות מאוד מהנה גם לילדים צעירים בשילוב עם מבוגר או ילד נוסף.
• ציוד לילדים: קיימים מחבטי פאדל לילדים – קלים יותר וקצרים במקצת, המותאמים ליד קטנה. כמו כן יש כדורים "איטיים" יותר (עם לחץ מופחת) לאימון ילדים, בדומה לכדורי טניס כתומים/ירוקים ברמות נוער. השימוש בציוד הזה מקל על הילדים ללמוד וליהנות.
• יתרונות לילדים: פאדל מפתח אצל ילדים קואורדינציה עין-יד, זריזות, חשיבה טקטית ועבודת צוות – כיוון שמשחקים בזוגות צריך לשתף פעולה. המשחק דינמי וקצר מהלכים, מה ששומר על עניין של הילד (לא צריכים יכולת חבטה חזקה במיוחד, אפשר לקיים ראלי גם עם כוחות קטנים יחסית בזכות הקירות שמחזירים את הכדור). בנוסף, הפאדל פחות טכני מטניס בהתחלה – ילדים יכולים להצליח להחליף כדורים גם עם טכניקה בסיסית ופשוטה, מה שנותן סיפוק מהיר ומגביר מוטיבציה.
• בטיחות: בהיבט הזה, פאדל אפילו עדיף לילדים מטניס לפעמים – המגרש קטן, אז פחות רצים למרחקים ארוכים; הקירות עוצרים את הכדורים כך שפחות כדורים "בורחים" רחוק. כמובן שצריך להשגיח עליהם שלא יתנגשו זה בזה בעת משחק זוגות (לכן נהוג בתחילה לשים ילד עם מבוגר או מאמן).
• אימונים וחוגים: בישראל צומחת קהילת פאדל צעירה. למשל, יש אקדמיות פאדל שמכשירות ילדים ונוער, עם חוגי פאדל לילדים ובני נוער במועדונים גדולים (תחת הדרכת מאמנים מנוסים). בחוג כזה מלמדים את יסודות המשחק דרך משחקונים וכיף, ולאט לאט הילדים מפתחים מיומנות.

לסיכום, פאדל הוא ספורט מצוין לילדים. גיל 6-7 זה זמן טוב להתחלה, אך גם ילדים גדולים יותר (10-12) שמגיעים מטניס או אפילו בלי רקע ספורטיבי יכולים להתחיל וליהנות מיד. אם הילד מגלה עניין – אפשר לקחת אותו למגרש, לתת לו להתנסות עם כדור ומחבט קטנים, ואולי לרשום אותו לחוג פאדל באזור מגוריכם.

האם פאדל מתאים גם למבוגרים או לגיל השלישי?

תשובה: כן, אחד הדברים היפים בפאדל הוא שהוא מתאים לכל גיל, כולל מבוגרים ואפילו בני הגיל השלישי. רבים שרואים משחק פאדל בפעם הראשונה מופתעים לגלות על המגרש שחקנים מבוגרים הנהנים ומשחקים ברמה טובה. מדוע פאדל מתאים למבוגרים?

• עומס פיזי מתון: המגרש הקטן יחסית מקטין את הצורך בריצות ארוכות. בפאדל אין צורך לרוץ ספרינטים של עשרות מטרים כמו בטניס. חלק ניכר מהמשחק מתנהל בקרבת אמצע המגרש, והקירות יכולים "להחזיר" כדורים ישירות אליך, כך שלא תמיד צריך לרדוף אחריהם. זה מאפשר גם למי שאינו בכושר שיא לשחק בנוחות יחסית.
• פחות מאמץ למפרקים: ההגשה תחתית, כך שאין עומס על הכתף והגב בהגשות עיליות חזקות. בנוסף, חבטות רבות הן יותר של מיקום וטקטיקה מאשר כוח גס – מה שמתאים למבוגרים שייתכן ואינם בעלי כוח מתפרץ רב. למעשה, שחקנים מבוגרים מסתדרים מצוין עם משחק חכם של לובים וחבטות מדויקות.
• מרכיב חברתי: עבור בני הגיל השלישי, הפאדל הוא פעילות חברתית נהדרת. משחקים בזוג, יוצרים אינטראקציה, צוחקים – זה הרבה יותר כיף מהתעמלות לבדו. מרכיב התקשורת וההנאה החברתית חשוב מאוד בשימור אורח חיים פעיל למבוגרים.
• התאמות קלות: מגרשי פאדל יכולים לשמש גם למשחקי פנאי מותאמים. לדוגמה, ניתן לשחק עם כדורים מעט איטיים יותר, להסכים על להגביל הגשות חזקות וכד'. בנוסף, יש מבוגרים שמעדיפים לשחק על מגרש מקורה (Indoor) כדי להימנע משמש חזקה. מועדונים רבים מציעים שעות בוקר שהרבה גמלאים באים לשחק אז.
• דוגמאות מהשטח: בספרד, למשל, הפאדל פופולרי מאוד בקרב בני 60+ כפועל יוצא מכך שזה "ספורט לכולם". גם בישראל כבר יש חובבים מבוגרים. חלקם הגיעו מטניס ועברו לפאדל כי הוא פחות תובעני על הגוף, וחלקם התחילו מאפס בגיל מבוגר וגילו את חדוות המשחק בקלות.

כמובן, כמו בכל פעילות, רצוי שמבוגרים עם בעיות בריאות יתייעצו עם רופא לפני שמתחילים לשחק, ויבצעו חימום ומתיחות. אך בהשוואה לענפים אחרים, פאדל בעל סיכון נמוך יחסית – אין מגע פיזי בין שחקנים, העומס על הלב הוא אירובי מתון (ניתן לשחק בקצב נינוח), והמשטחים יחסית רכים. לסיכום, פאדל הוא אופציה מצוינת לשמור על כושר וכיף בגיל מבוגר, והוא ללא ספק מתאים גם לסבתא ולסבא שרוצים לנסות! יש אפילו מקרים של משחקי פאדל משפחתיים של סבא-נכד מול אבא-נכדה – מה שמראה עד כמה המשחק חוצה גילאים.

טכניקות ואסטרטגיה במשחק

איך מבצעים הגשה בפאדל?

תשובה: ההגשה (סרב) בפאדל שונה מהגשה בטניס, ויש לה כללים ייחודיים:

• אופן ההגשה: ההגשה בפאדל תמיד מתבצעת מתחת לגובה המותניים. השחקן המגיש צריך להקפיץ תחילה את הכדור פעם אחת על הרצפה מאחורי קו ההגשה, ואז לחבוט בו בכיוון אלכסון לתיבת ההגשה הנגדית של היריב, בדומה לטניס. החבטה עצמה חייבת להיות תחתית – כלומר שהמחבט יפגע בכדור כשהוא נמוך מהמותן של המגיש.
• עמידה וכללים: המגיש עומד מאחורי קו השרות (קו שמסמן כ-3 מטר מהקיר האחורי). לפחות חלק מכפות הרגליים של המגיש צריכות להיות במגע עם הרצפה בעת החבטה. עליו לחבוט באלכסון לימין או לשמאל (בהתאם אם זה נקודה זוגית או אי-זוגית בדיוק כמו בטניס). הכדור לאחר ההגשה חייב לקפוץ פעם אחת בתיבת ההגשה של היריב (הריבוע הקטן בצד היריב) ולא לגעת ברשת. אם פוגע ברשת ויוצא נכון – זו "Let" וניתן לחזור (בדומה לטניס).
• כיוון וכוח: מכיוון שההגשה תחתית, היא פחות עוצמתית מהגשה בטניס. מטרת ההגשה בפאדל היא לא בהכרח לעשות אייס (נדיר יחסית בפאדל), אלא יותר להכניס את הכדור למשחק בצורה קשה להחזרה. לרוב מגישים באלכסון רחב החוצה (כדי שהכדור לאחר הקפיצה ילך לכיוון פינת המגרש). נהוג גם להוסיף חיתוך (ספין) בהגשה – לחבוט את הכדור מעט מהצד כדי שייצא עם סיבוב צידי, מה שיגרום לו לאחר הקפיצה לסטות לכיוון הקיר הצדדי במהירות.
• הקפצה נכונה: חשוב להקפיץ את הכדור בגובה הנכון. אם מקפיצים גבוה מדי – הכדור יעלה מעל המותן ואז אסור לחבוט (צריך להקפיץ שוב). לכן לומדים "לזרוק" (להפיל) את הכדור מהיד לגובה המדויק כדי שיוקפץ בערך לגובה הברך ואז חובטים.
• מיקום לאחר הגשה: מייד אחרי שמגישים, נהוג להתקדם כמה צעדים קדימה לכיוון הרשת, כיוון שהמגישה ובן זוגו רוצים לתפוס עמדה התקפית ברשת. לכן הגשה טובה תהיה כזו שמקשה על המחזיר להחזיר עמוק, וכך המגיש יכול להתקדם ולתפוס את הרשת.

בפאדל, אחוז ההגשות הנכנסות גבוה מאוד כי החבטה קלה יותר לביצוע מהגשה בטניס. עדיין, הגשה חכמה יכולה לתת יתרון גדול בתחילת הנקודה. יש מגישים שמומחים בהגשה מהירה צמודה לקיר, כך שהכדור לאחר הקפיצה יוצא ממש בזווית חדה ונמוכה – זו הגשה קשה להחזיר כי היא "בורחת" לכיוון הקיר האחורי.

לסיכום, טכניקת ההגשה בפאדל: הקפץ כדור, חבוט אותו מתחת לגובה המותן באלכסון, עם כיוון לקופסה הנכונה. שפר את הגשה בעזרת אימון על דיוק וספין, ולא רק כוח. וכמו תמיד – אחרי הגשה, היכון למהלך הבא (תנועה לרשת וכו').

איך עושים וולי בפאדל?

תשובה: וולי (Volley) הוא חבטה מהאוויר, לפני שהכדור נוגע ברצפה, לרוב קרוב לרשת. בפאדל הוולי הוא כלי מרכזי לשמירה על התקפה כשמחזיקים ברשת. כך תבצע וולי יעיל:

• אחיזה ומיקום מחבט: בדרך כלל משתמשים באחיזה "קונטיננטלית" (כמו לחיצת יד עם המחבט) לוולי, המאפשרת לחבוט גם כף-יד (פורהנד) וגם גב-יד (בק-הנד) בלי לשנות אחיזה. החזק את המחבט לפניך בגובה החזה, מוכן. ברגע שאתה רואה שהכדור מגיע אליך גבוה לפני שקפץ, הבן שזה וולי.
• תנועה לרשת: בגישה לוולי טוב, חשוב להיות מאוזן ולכופף ברכיים. גש בכמה צעדים קטנים ליעד, כך שתמצא בנוחות מאחורי הכדור. אל תעמוד זקוף – רד קצת נמוך עם הגוף, זה עוזר בשליטה.
• חבטת כף יד (פורהנד) מהאוויר: הסתובב מעט עם כתף שמאל קדימה (אם אתה ימני) כמו בטניס. קח את המחבט מעט אחורה (אבל לא יותר מדי – אין צורך ב"נצנוף" גדול). כשהכדור מגיע, בצע תנועת חבטה קצרה וקשה, כשהמחבט נע קדימה ולמטה קלות. חשוב לשמור את הפרק יציב – הוולי אינו חבטה ארוכה אלא "נועץ" את הכדור. השתמש בכוח הגוף – שקול להעביר משקל מרגל אחורית לקדמית תוך כדי החבטה.
• מגע וכיוון: נסה לפגוע בכדור מעט מולך (לא מאחוריך). כוון את ראש המחבט לכיוון היעד אליו תרצה שהכדור ילך. בפאדל, לרוב בוולי אתה לא מנסה להביס בכוח, אלא למקם את הכדור היטב – למשל זווית חדה לצד, או וולי עמוק לפינה האחורית של היריב. אפשר גם לבצע וולי "ללחוץ" – וולי חזק על היריב, אבל אז ודא שיש לך שליטה כי אם תחבוט חזק בלי כיוון, היריב עשוי להשתמש בקיר להחזיר.
• חבטת גב יד (בק-הנד) מהאוויר: דומה מאוד – סובב כתף ימין קדימה (אם ימני), מחבט ליד כתף שמאל, וחתוך קדימה. בוולי בקהנד חשוב במיוחד היד השנייה – הנח את יד שמאל התומכת על ראש המחבט בזמן ההמתנה כדי לייצב, ואז שחרר אותה כשאתה חובט.
• ריכוך וחיתוך: בפאדל, לעיתים קרובות עדיף וולי "רך" עם נגיעת ספין. אתה יכול מעט לפתוח את הזווית של המחבט וללטף את הכדור (במיוחד בוולי קצר) כדי שהכדור יצא עם underspin (סלייס) ויישאר נמוך אחרי המעבר. וולי חתוך היטב יכול לגרום לכדור לצנוח סמוך לרשת בצד היריב.
• מיקום אחרי וולי: אחרי שאתה מבצע וולי, השאר ברשת ושמור על עמדה. היה נכון לוולי נוסף או לסמאש. אל תברח אחורה – המטרה היא להמשיך ללחוץ מהרשת. שמור את המחבט לפניך שוב במצב מוכן, כדי להגיב למכה הבאה.

חשוב להתאמן על וולי כדי לפתח ביטחון. התחיל עם וולי בלוק: פשוט לשים מחבט מול כדור מהיר כדי להחזיר אותו בבקרה בלי תנופה – זה מלמד אותך להשתמש בכוח הכדור ולא לייצר יותר מדי משלך. עם הזמן תלמד מתי להצמיד, מתי לרכך. שים לב גם למיקום היריבים – וולי טוב מנצל מרווחים (לדוגמה, וולי לפינה כשהיריב רחוק).

בשורה התחתונה, וולי אפקטיבי בפאדל דורש טכניקה קצרה ומדויקת יותר מאשר כוח. שמור על יציבות, עיניים על הכדור ומחבט מקדים, וכך תהפוך את משחק הרשת שלך לחזק במיוחד.

מה זה סמאש בפאדל ואיך לבצע אותו נכון?

תשובה: סמאש (Smash) הוא חבטת הנגחה עילית, בדרך כלל על כדור גבוה (לוב) המגיע מהיריב. בפאדל, הסמאש הוא כלי נשק התקפי חשוב – בעזרתו אפשר לנסות לסיים נקודה (למשל להוציא כדור מהמגרש) או ללחוץ על היריב. כך תבצע סמאש מוצלח:

• התמקמות מתחת לכדור: כאשר היריב מרים לוב (כדור גבוה) לכיוונך, הדבר הראשון הוא צעד אחרונית והסתגלות. הסתובב מעט כך שכתף שמאל שלך פונה לרשת (אם אתה חובט ביד ימין), והתחל לנוע לאחור בצעדים קטנים, תוך שמירה על עיניים על הכדור. הרם את המחבט מעלה (כמו בתנוחת הגשה בטניס) והצביע ביד שמאל למעלה לעבר הכדור – זה עוזר לך להתמקם נכון. המטרה: להיות בדיוק מתחת לכדור, כך שיפול מולך במרחק נוח לחבטה גבוהה.
• התנועה והחבטה: כאשר הכדור צונח לטווח החבטה, בצע תנועת חבטה עילית דומה להגשת טניס. השתמש ברגליים – דחוף עם הרגל האחורית להעברת משקל לפנים, ופגוש את הכדור הכי גבוה שנוח לך (רצוי מעל לגובה הראש כשהיד מושטת). מחבט הסמאש צריך לחבוט את הכדור מעט לפני הגוף. הקפד ליישר את הזרוע במגע ולצלוף עם פרק כף היד כדי לתת תוספת כוח וספין.
• סוגי סמאש בפאדל: יש כמה סגנונות סמאש:
  • סמאש ישר חזק: חבטה מלאה עם כוח רב שנועדה להוציא את הכדור מהמגרש מעל לקיר (בדרך כלל מהקיר האחורי). חבטה כזו דורשת תזמון מצוין וכוח – אם מצליחים, הכדור יעוף גבוה מעבר לקירות ולא יחזור (נקודה מנצחת).
  • סמאש "ביבורה"/"ויחה": סמאש עם ספין צידי או מעל, כך שהכדור לאחר הפגיעה ברצפה יחזור חזרה לצד של החובט (או יסטה הצידה חזק). המטרה היא שהכדור יקפוץ על הרצפה ואז יפגע בקיר ויעוף חזרה מעל הרשת לצד שלך – ובכך היריב לא יספיק להגיע אליו. זהו מהלך מפתיע – היריב מצפה שהכדור ימשיך הלאה, אבל הוא חוזר אחורנית. לביצוע מהלך כזה צריך להכות בכדור מעט מאחוריו ולגרום לספין עליון חזק.
  • בנדחה (Tray Smash): זו חבטת ביניים – לא סמאש להכרעה מיידית אלא סמאש בגובה כתף שמבוצע באופן מבוקר (ראו התשובה על "בנדחה" למטה). לפעמים משתמשים בבנדחה כשרוצים לשמור על עמדת הרשת ולא להסתכן בהחטאה.
• כיוון בסמאש: אם אתה לא בטוח שתוציא את הכדור, עדיף לכוון לפינה רחוקה של היריב. לדוגמה, סמאש לכיוון המפגש של קיר אחורי וצדדי בצד של היריב – כך הכדור יקפוץ וישאף החוצה מהפינה. אפשר גם לכוון סמאש חזק לפגוע ישר בקיר האחורי נמוך – ואז הכדור יעוף חזק חזרה לכיוון הרשת, לעיתים גבוה, מה שיקשה על היריב להחזיר בנוחות.
• זהירות מסנוור/תקרה: אם מגרש פתוח – השמש עשויה לסנוור בכדורים גבוהים, אז שמור על היד המציינת (שמאל) קרוב למעלה לסוכך. אם משחקים באולם – שים לב לגובה התקרה. במגרשים מקורים מקצועיים התקרה גבוהה מאוד (8+ מטר), אבל במגרש נמוך יחסית צריך לכוון שלא לפגוע בתקרה.
• איזון לאחר סמאש: אחרי החבטה, חזור לאיזון מהר. אם הסמאש שלך לא הכריע, היריבים עשויים להשתמש בקירות ולהחזיר כדור. אל "תנוח על זרי הדפנה" – לעיתים החזרת סמאש יכולה להיות לוב נגד (טופספין הגבוה). אז הכן עצמך למקרה שיצטרך עוד חבטה. בן הזוג שלך גם צריך לכסות את הצד השני ליתר ביטחון.

סמאש חזק הוא מרשים, אבל בפאדל חשוב לבחור מתי לעשות סמאש. שחקנים מנוסים לא תמיד מנסים להוציא כל כדור – לפעמים עדיף סמאש מבוקר יותר שישמור אותם בעמדת התקפה (כי סמאש שמוחזר עלול להפוך את היוצרות). לכן תרגל גם סמאשים חלקיים עם ספין. עם הניסיון תדע לזהות מתי "ללכת על זה" ומתי לבצע חבטה מתונה יותר.

מהי חבטת "בנדחה" בפאדל?

תשובה: בנדחה (Bandeja) היא חבטה ייחודית לפאדל, שנחשבת לאחת הטכניקות החשובות ברמות מתקדמות. פירוש המילה בספרדית הוא "מגש" – כי הצורה מזכירה החזקת מגש מעל הראש. הבנדחה היא למעשה סוג של סמאש הגנתי/טקטי:

• מתי משתמשים בבנדחה: לרוב מול לוב גבוה של היריב, כאשר אתה מספיק להגיע לכדור מוקדם יחסית (לפני שהוא גבוה מדי) אבל אינך מעוניין או יכול לסיים את הנקודה בסמאש חזק רגיל. המטרה בבנדחה היא לשמור על היתרון שלך ברשת ולא לאפשר ליריבים לצאת מההגנה. לדוגמה, יריב מקפיץ לוב עמוק – במקום לסגת מאוד לאחור ולתת לכדור לקפוץ (מה שיכריח אותך לוותר על הרשת), אתה חוזר כמה צעדים ומבצע בנדחה מהאוויר.
• אופן הביצוע: חבטת הבנדחה מבוצעת מעל הראש בגובה הכתפיים לערך – לא בשיא הגובה כמו סמאש רגיל, אלא מעט נמוך יותר ובתנועה מבוקרת. התנועה דומה לסמאש איטי: הרם את המחבט מעל ראשך (כאילו אתה מחזיק מגש גבוה מאחורי הראש), זרוע כמעט ישרה. כשאתה מכה בכדור, עשה זאת בתנועה חלקה קדימה ולמטה, בערך בזווית של 45 מעלות. אין פרק כף יד חד כמו בסמאש אלא יותר ליטוף תקיף. חשוב מאוד להוסיף ספין עליון או צידי קל – מחליקים את המחבט על הכדור כדי שיקבל סיבוב.
• כיוון הכדור: בנדחה טובה מכוונת לעומק המגרש של היריב, בדרך כלל לפינה אחורית. הרעיון הוא שהכדור יעוף בקשת גבוהה-בינונית, ינחת עמוק אצל היריב ויקפוץ נמוך (בזכות הספין). כך היריב, שנמצא אולי מאחור כי ביצע לוב, ייאלץ שוב להגן רחוק ולא יוכל לתקוף. בנדחה מאפשרת לך ולבן זוגך להתקדם חזרה לרשת לאחר החבטה, בלי שהיריב יזכה ביתרון.
• שליטה ולא כוח: הבנדחה אינה חבטת הרג – אין מטרתה לנצח את הנקודה באופן ישיר, אלא להכין את הקרקע. לכן היא לא מחבטת בכל העוצמה, אלא בשליטה. שחקנים מקצוענים ממש "מניחים" את הבנדחה במקום מדויק – למשל אל הקיר האחורי-צדדי כדי שהכדור ינתר נמוך ויצא בזווית שפונה החוצה.
• מצב גוף: בבנדחה לעיתים קרובות השחקן מכה תוך כדי שהוא בתנועה לאחור (כי הכדור היה לוב). חשוב לנסות לייצב רגל אחורית בשעת החבטה כדי לא לאבד שיווי משקל. חלק מהשחקנים אפילו קופצים קלות בבנדחה, אך בגובה נמוך, כדי לפגוש את הכדור בנקודה נוחה.
• מניעת התקפה נגדית: מה שמבדיל בנדחה מסמאש חזק הוא שהבנדחה לא נותנת לכדור לעוף חזק לאחור של היריב בצורה שיוכלו להקפיץ מקיר להתקפת נגד. כדור בנדחה טוב נשאר יחסית נמוך אחרי הקפיצה, ולכן היריב יכול אולי רק להחזיר כדור עולה (Chiquita) או לוב נוסף – מה שמשאיר אותך בשליטה.

הבנדחה נחשבת לכדור מכריע ברמות גבוהות – שחקנים שאינם שולטים בה יתקשו לשמור על הרשת מול יריבים שמקפיצים לובים. זו חבטה שדורשת תזמון ותרגול, אבל משתלמת מאוד. טיפ ללמידה: התחל בחבטת "סמאש איטי" בלי לקפוץ, התמקד במיקום הכדור, והדרג את הכוח. עם הזמן הוסף ספין עדין. תראה שיריביך מתקשים יותר ויותר עם לובים שלך. כשבנדחה מבוצעת היטב – היא שומרת אותך "בעל הבית" על הרשת לאורך הנקודה.

מהי חבטת "ויבורה" בפאדל?

תשובה: "Víbor­a" (בספרדית "נחש צפע") היא חבטה מתקדמת בפאדל, סוג של סמאש עם ספין חזק וחותך, שנועדה להיות התקפית מאוד. יש הרואים בויבורה וריאציה של בנדחה התקפית. תכונות הויבורה:

• סמאש עם ספין צידי: בחבטת ויבורה, השחקן מכה את הכדור מעל הראש אך במקום ישר או עם טופספין, הוא מחדיר ספין צידי/אלכסוני חזק לכדור. תנועת החבטה דומה לסיבוב של יד כמו בהנפת חרב אלכסונית, מה שמעניק לכדור סיבוב צידי רב.
• מהלך השימוש: בדרך כלל משתמשים בויבורה על לוב לא גבוה מדי, כאשר רוצים לחבוט חזק אך עם שליטה. זוהי חבטה התקפית – חזקה יותר מהבנדחה, אך יותר מבוקרת מסמאש ישר. מטרתה או להשיג נקודה ישירה או להביא למצב שכדור היריב מוחזר חלש, כדי שתוכלו לסיים.
• טכניקה: מיקום הגוף דומה לסמאש – פנה עם כתף ללא המחבט קדימה, קח צעדים אחורה להתמקם. כשהכדור נופל, הנף את המחבט מלמעלה באלכסון, לעבר צד אחד. לדוגמה, אם אתה ימני, הרבה פעמים הויבורה שלך תנחת לכיוון צד ימין של היריב, אז תבצע תנועת חבטה המגיעה מעט מצד שמאל של הכדור וממשיכה מטה לצד ימין – זה ייתן ספין ימני חזק (Side spin). המחבט עובר במהירות דרך הכדור – הרבה יותר מהר מבנדחה – אך המסלול שלו אלכסוני.
• אפקט הכדור: כדור ויבורה טוב יצא במהירות, יקפוץ בפינה האחורית של היריב עם סיבוב ויזנק לכיוון קיר הצד. בעצם, הכדור "יברח" מהיריב – בדיוק כמו נחש זריז. כתוצאה מהספין הצידי, אחרי פגיעה ברצפה ובקיר, מסלול הכדור יהיה לא צפוי וישנה כיוון חד, מה שמקשה מאוד על היריב לרדוף אחריו.
• השוואה לבנדחה: אפשר לומר שהויבורה היא אגרסיבית יותר. בעוד בנדחה משוחקת קצת כמו "סמאש פשרה" כדי להמשיך נקודה, הויבורה משוחקת כדי לנסות ולהכריע או לייצר מצב הכרעה. גם התנופה גדולה ומהירה יותר מאשר בנדחה.
• שליטה: הויבורה קשה לביצוע – צריך דיוק רב כדי שהכדור יישאר בתחומי המגרש ולא יעוף רחוק. ספין צידי רב עלול לגרום לכדור לצאת הצידה אם לא מכוונים טוב. לכן, זו חבטה שבדרך כלל רק שחקנים ברמה בינונית-גבוהה שולטים בה היטב.
• מקור השם: "צפע" מרמז לאופי ההתקפי והפתאומי של החבטה – כמו הכשה של נחש. כשהיא מצליחה, היריב מרגיש "מוכש" – הכדור עף הצידה מהר.

למי שלומד: מומלץ קודם להתמקצע בבנדחה ובסמאש רגיל, ואז להתנסות בהטיית המחבט כדי להוסיף ספין צידי. מתחילים בזווית קלה ומגבירים. הויבורה היעילה היא שילוב של מהירות חבטה וסיבוב – כך שהכדור גם מהיר וגם מסתובב יוצא דופן. שחקני צמרת משתמשים בויבורה לעיתים קרובות כנשק סיום, לצד הסמאש החזק.

איך להשתמש בלוב (כדור גבוה) בצורה יעילה בפאדל?

תשובה: לוב (Lob) הוא כדור גבוה וקשתי הנשלח לכיוון היריב, במטרה לעבור מעליו. בפאדל, הלוב הוא מהלך אסטרטגי קריטי, במיוחד כדי להפוך הגנה להתקפה. כך תשתמש בו נכון:

• מתי ללוב: לרוב מבצעים לוב כאשר היריבים תפסו עמדה ברשת ולוחצים עליך עם ווליים. הלוב מאפשר לך "לסלק" את היריבים מהרשת – אם הלוב טוב, הם יצטרכו לסגת לאחור כדי להחזיר את הכדור, וכך אתה ובן זוגך תוכלו להתקדם ולקחת את עמדת הרשת.
• ביצוע הלוב: לוב טוב בפאדל מבוצע עם חבטת כף יד (פורהנד) או גב יד (בק-הנד) בדומה למכת הרמה בטניס, אך עם התאמות:
  • כופף ברכיים והתכונן כאילו תחבוט חבטה רגילה, אך פתח את זווית המחבט כלפי מעלה.
  • הכה את הכדור מלמטה כלפי מעלה, תן לו ספין תחתון קל (סלייס) או כמעט ללא ספין כדי שיעלה בקשת חלקה.
  • כוח החבטה: לא חזק מדי – המטרה היא גובה, לא מהירות. תן דחיפה עדינה אך יציבה.
  • כוון את הלוב לגב המגרש היריב – האידאל הוא שהכדור ינחת קרוב לקיר האחורי, אפילו ייגע בחיבור עם הקיר האחורי. אז היריבים יצטרכו ממש להגיע עד הקיר כדי לשחק את הכדור.
• גובה הלוב: לוב צריך להיות גבוה מספיק כדי לעבור בבטחה מעל השחקנים היריבים המוצבים ליד הרשת. רצוי שהוא יטוס גבוה – כמה מטרים מעל גובהם. אבל יש איזון: לוב גבוה מאוד ייתן זמן רב ליריב להתארגן מתחתיו (אולי אפילו להכין סמאש חזק). לוב נמוך מדי עלול להיתפס במעופו ע"י היריב בוולי או סמאש. לכן, גובה "טובלרון" – כלומר מעבר מספיק, אך לא "ענני" מדי. אם היריבים נמוכים ברשת, גובה בינוני מספיק; אם הם ממש קופצים לסמאש, מוטב גבוה יותר.
• ספין בלוב: רבים מהשחקנים נותנים ללוב סלייס (underspin) קל, כך שהכדור מסתחרר לאט לאחור. זה עוזר לו לא לנסוק קדימה מהר אחרי שנוחת. כדור עם underspin ישמור על קו מסלול יותר אנכי בירידה, ויקפוץ נמוך אחורה – מה שכופה על היריב להתכופף ולשחק אולי בנדחה במקום סמאש חזק.
• טקטיקה: הלוב הוא נשק הגנתי – מטרתו להוציא אותך מצרה. לכן השתמש בו כשאתה נסוג ולא רוצה עוד להחליף כדורים מההגנה. עם זאת, לוב טוב יכול להפוך את הקערה על פיה ולהפוך אותך להתקפי.
• היזהר מסכנות: לוב לא מוצלח (נמוך מדי) עלול להיות "סְפָּגֶטי" ליריב – כלומר לתת לו כדור נוח לסמאש. לכן עדיף להפריז קצת בגובה מאשר בחולשה. כמו כן, אם אתה קרוב מדי לקיר האחורי, חשוב לצאת מספיק כדי לבצע לוב בלי שהמחבט יפגע בקיר.

תרגול לובים הוא קריטי לשחקני פאדל. ברמות גבוהות, שחקני ההגנה מעלים פעם אחר פעם לובים מדויקים שמוציאים את ההתקפה משיווי משקל. כלל טוב: אם היריב חובט אליך כדור נמוך ליד הרגליים באזור הבסיס – נסה לוב כתגובה. זה עדיף מניסיון להחזיר כדור נמוך שישאיר אותך במצב הגנתי רע.

לסיכום, לוב איכותי = גבוה, עמוק ומדויק. הוא ישנה את דינמיקת הנקודה לטובתך ויאלץ את היריב לעזוב עמדה נוחה. זה אחד המהלכים המתוחכמים ביותר בפאדל – פשוט לביצוע, אך בעל השפעה גדולה על מהלך המשחק.

איך מחזירים כדור שפוגע בקיר בפאדל?

תשובה: אחת היכולות החשובות בפאדל היא לדעת להתמודד עם כדורים שפוגעים בקירות (האחורי או הצדדי) וחוזרים למגרש שלך. להלן טיפים להחזרת כדור אחרי קיר:

• קריאת הכדור: קודם כל, יש לצפות מתי כדור עומד לפגוע בקיר. אם היריב חבט חבטה חזקה לכיוונך שעוברת אותך, סביר שתפגוש את הקיר האחורי ותחזור. חשוב לעקוב במבט על הכדור כשהוא עובר, לפנות במהירות עם הגוף לכיוון הקיר ולהיות מוכן שיחזור.
• מרחק מהקיר: כלל אצבע: אל תעמוד צמוד מדי לקיר האחורי. לרוב עדיף לעמוד כ-1-2 מטר מהקיר כשאתה מוכן, כדי שהכדור החוזר יקפוץ לפניך. אם תיצמד, הכדור עשוי לפגוע בקיר מאחוריך ואז בך מבלי שתספיק להגיב. אם תהיה רחוק מדי, הכדור אולי ייפול קצר. לכן מצא עמדה קצת קדימה מהקיר, בהתאם לעוצמת החבטה – לכדורים מהירים, עמוד יותר רחוק כי הם יחזרו רחוק; לכדורים רכים, התקרב.
• טכניקת "יציאה מהקיר": כשהכדור פוגע בקיר האחורי וחוזר, למעשה מקבלים כדור דומה לכדור שתופס אחרי קפיצה רגילה, רק עם מומנטום מהקיר. יש שחקנים שמשתמשים בשיטה של לקחת צעד אחורה צמוד לקיר ואז להתקדם יחד עם הכדור – זו טכניקה מתקדמת, אך לרוב, תן לכדור לעבור אותך, לפגוע בקיר, ואז חבוט אותו לאחר שהוא יוצא מהקיר. המפתח הוא לתזמן את החבטה: חכה שהכדור יתרחק מעט מהקיר – לא חובטים אותו ממש "על הקיר", אלא כשלפחות חצי מטר-מטר מרחק. אז יש לך מקום לבצע חבטה מלאה.
• חבטות מתאימות: רוב הכדורים היוצאים מהקיר האחורי מוחזרים כחבטות קרקע רגילות (groundstroke) – פורהנד או בקהנד. בצע צעדי התאמה קטנים כדי להסתדר כך שהכדור יהיה מולך. אם הכדור יוצא גבוה מהקיר, אפשר אפילו לחכות שיגיע קצת גבוה ולחבוט וולי לאחור (אם אתה כבר מיומן). אבל לרוב, תן לו לקפוץ וקח אותו בירידה.
• קיר צדדי: כדור שפוגע בקיר הצדדי יכול לשנות זווית. הגישה דומה: נסה להגיע למיקום שהכדור יבוא מולך אחרי היציאה מהקיר. לפעמים צריך "לפתוח את הגוף" בזווית כדי לקבל את הכדור. לדוגמה, אם כדור פגע בקיר הצד השמאלי בזווית ויוצא לכיוון מרכז המגרש – שחקן בצד ימין של המגרש צריך לזוז קדימה שמאלה כדי לפגוש אותו.
• שימוש בקירות בהגנה: שחקנים מנוסים אפילו משתמשים בקיר באופן יזום – למשל, נותנים לכדור מהיר לעבור, לפגוע בקיר האחורי ואז מחזירים. זה נעשה כאשר ההחזרה ישירות קשה (כמו כדור מהיר לגוף). בתור טקטיקה, אם אתה מרגיש שאין לך חבטה ישירה נוחה, לפעמים מוטב בכוונה לתת לכדור לפגוע בקיר ואז להחזיר. זה נותן לך שנייה נוספת להתמקם.
• תרגול: מי שבא מטניס צריך להתרגל מאוד לעניין הקירות. תרגיל טוב הוא לעמוד מול הקיר האחורי, להקפיץ כדורים שיפגעו בקיר ולנסות לחבוט אותם אחרי הניתור. אפשר גם לעשות drill עם בן זוג: אחד זורק כדורים שיפגעו בקיר והשני מתרגל החזרה. עם הזמן, תוכל ממש "לקרוא" את זווית היציאה של הכדור מהקיר ולתפוס אותו בנקודה הנכונה.

חשוב לא להיבהל מכדורים שפוגעים בקיר. בהתחלה זה מבלבל, אבל מהר מאוד מתרגלים שזה חלק מהמשחק. מגרש הפאדל למעשה "עוזר" לך – הקיר האחורי יכול להחזיר כדור שהיה יוצא החוצה במגרש טניס, וכך נותן לך הזדמנות שנייה. שחקנים מתקדמים מתמחים בהחזרת כדורים בלתי אפשריים באמצעות הקירות, אפילו שילוב של קיר אחורי וצדדי יחד. לכן אימן את עצמך להשתמש בקירות כחבר, לא אויב – למד את הזוויות והקפיצות, ותהפוך את ההגנה שלך לחזקה בהרבה.

איפה כדאי לעמוד במגרש במהלך משחק פאדל?

תשובה: מיקום העמידה (Positioning) בפאדל הוא אלמנט טקטי חשוב שמשתנה בין מצב התקפה להגנה. הנה קווים מנחים כלליים:

• בעת קבלת הגשה (בהגנה בתחילת נקודה): שני השחקנים בקבוצת המקבלים בדרך כלל מתחילים בעמידה מאחור, באזור קו הבסיס (כמה צעדים לפני הקיר האחורי). המקבל עצמו עומד בזווית אלכסונית מול המגיש, מוכן להחזיר הגשה, ובן זוגו גם מאחור בקו מקביל כדי לכסות את הצד השני. הסיבה – המגישים (היריבים) מתקדמים לרשת מיד אחרי הגשה, אז המקבלים בהתחלה במצב הגנתי.
• בעת הגשה (והתקפה): המגיש ובן זוגו – המגיש מתחיל מאחור כדי להגיש, אבל מיד לאחר ההגשה הוא רץ קדימה לכיוון אמצע המגרש. בן הזוג של המגיש בדרך כלל מתחיל כבר קרוב לרשת (בערך על קו המטווח הקצר, קצת מאחורי קו הרשת) בצד שלו, מוכן ליירט החזרה חלשה. כך, קבוצת המגישים שואפת לשלוט ברשת מיד.
• שליטה ברשת: באופן כללי, העמדה הטובה ביותר בפאדל היא שתיי השחקנים ברשת כאשר אתם בהתקפה. "ברשת" משמעו בערך 2-3 מטר מאחורי הרשת – לא צמוד מדי (כדי לא להיחשף ללוב מעל הראש בקלות רבה), ולא רחוק מדי (כדי לנצל וולי). בדרך כלל עומדים קצת מאחורי קו המטווח הקצר (Service line) – זה הקו שעובר לרוחב 3 מ' מהרשת. שני בני הזוג צריכים לשמור מרחק 2-3 מטר אחד מהשני לרוחב, כדי לכסות את רוב הרוחב, אך לא יותר מדי כדי לא להשאיר חור ביניהם לכדורים עוברים.
• בעת הגנה מאחור: אם היריבים תפסו רשת ואתם תחת לחץ, שני השחקנים שלכם צריכים להיות באזור הבסיס (אחור). הימנעו ממצב שאחד קדימה ואחד אחורה – זו "עמדת חוסר איזון". שניכם עומדים כמה צעדים לפני הקיר האחורי (בערך 1.5-2 מ' ממנו) ורחוקים ~מטר מקו האמצע כל אחד (כדי לכסות את האלכסונים). משם תנסו להחזיר כדורים ולהרים לוב כדי לצאת להגנה.
• תנועה כזוג: כלל חשוב: שחקני זוג בפאדל נעים כיחידה. לדוגמה, אם אחד מכם רודף אחרי כדור לצד ימין שלו, גם בן הזוג יזוז ימינה (למרכז) כדי לכסות האמצע. שימרו תמיד רווח קבוע ביניכם – לרוב 2-3 מטר. אם יש כדור קצר שהולך שאחד רץ אליו קדימה, בן הזוג יזוז מעט מרכז-אחורה כדי לכסות אזור שהיה של הראשון. חשוב "לחבר חוט" דמיוני ביניכם – זזים יחד מצד לצד ומקדימה-אחורה בהתאם למהלך.
• כיסוי לובים: כאשר אתם ברשת והיריב מרים לוב, אחד מכם (בדרך כלל זה בצד שאליו הלוב הולך) ילך לקחת את הכדור, והשני מכסה את האמצע. לדוגמה, לוב לצד השמאלי – השחקן השמאלי הולך אחורה לסמאש/בנדחה, ובן זוגו שבימין זז קצת לאמצע לוודא שכדור החזרה שלא תצליח לא ייפול באמצע הפרצה.
• מנח גוף: כעיקרון, השתדלו להיות תמיד עם הפנים לכדור. אם אתם ברשת והכדור אצל היריב לפניכם, עימדו חצי צעד מאחורי קו ההגשה, ברגליים מעט פסוקות, מחבט לפנים – מוכן לוולי. אם אתם מאחור והכדור לפני – עמדו בכריעה קלה, מחבט נמוך מוכן לחבטת קרקע. כשכדור מאחוריכם (יבצע קיר) – הסתובבו מהר להתייצב לקראתו.

לסיכום, מיקום טוב = התקפה ברשת, הגנה מאחור, ותנועה מתואמת בזוג. שימו לב לא להתבלבל וליצור מרחק גדול מדי ביניכם – השאירו לא יותר מ-3 מ' רווח. שמרו קו אחד: שניכם או שניכם מאחור. אחד הדברים שמאפיינים זוגות טובים הוא "כיסוי שטחים" מושלם על ידי מיקום נכון. עמידה נכונה מעניקה זמן תגובה טוב יותר ויכולת לשלוט בנקודה.

כמה חשובה התקשורת עם בן הזוג בפאדל?

תשובה: תקשורת בין בני הזוג בפאדל היא מפתח להצלחה. מכיוון שפאדל הוא משחק זוגות ושני השחקנים חולקים שטח מגרש קטן, תאום ושיתוף פעולה חיוניים. היבטים עיקריים:

• חלוקת כדורים: במהלך המשחק יהיו מצבים שבהם כדור מגיע לאזור ביניים ושניכם יכולים תאורטית להכות בו. תקשורת ברורה מונעת התנגשות או השארת כדור. למשל, כדור גבוה במרכז – אחד צריך לקרוא "שלי!" בביטחון כדי שהשני ידע לא ללכת. או כדור שמגיע באמצע בגובה מותן – אם מחליטים שימין לוקח, שחקן ימין יכול להגיד "אני".
• קריאה ותיאום מראש: זוגות טובים מפתחים הבנה כמעט אוטומטית, אבל רצוי לתאם מראש כללי אצבע ולתקשר תוך כדי. למשל, להסכים ש"כדורים באלכסון שלי – שלי, כדורים באלכסון שלך – שלך". אבל תמיד יש יוצאים מן הכלל, לכן שיחה קצרה ("לך, לך!" או "יש לך!") תוודא.
• תכנון מהלכים: לפני הגשה, נהוג שבן הזוג של המגיש יתקשר איתו לגבי תכנית – למשל איפה להגיש ולאן הוא, בן הזוג, יזוז. אפשר בלחש או בסימנים (יש זוגות עם סימנים מאחורי הגב כמו בכדורעף המורים איפה להגיש). גם תוך כדי נקודה, אפשר לצעוק הנחיות: "קו!" אם לראות שכדור הולך לאורך הקו, או "אאוט!" כדי להודיע לכדור שעומד לצאת שלא ייגעו בו.
• עידוד ותיקון: תקשורת לא רק טכנית – גם מנטלית. פאדל הוא משחק רגשי ומהנה, וכדאי ליצור אווירה טובה בינך לבין בן זוגך. עידוד אחרי נקודה טובה ("מצוין!", "יפה מאוד") או אפילו אחרי טעות ("לא נורא, ממשיכים") יכול לשמור על מורל גבוה ולכידותו של הצמד. גם להעיר בעדינות על משהו ראית: "שים לב, הוא מרים לוב כמעט כל פעם, נהיה מוכנים" – זו תקשורת טקטית חשובה.
• קריאות מסוכמות: לעיתים זוגות מסכמים מילת קוד, למשל "לך" או "אני". כמו כן, קריאות לגבי כדור שעומד לצאת מחוץ למגרש: אם אתה מזהה שכדור של היריב יפגע בקיר ויצא מחוץ למגרש (מה שנותן לכם אפשרות לצאת לרדוף), תוכל לצעוק "יוצא!" כדי שבן זוגך ידע לרוץ לדלת.
• מניעת התנגשויות: היבט בטיחותי – מגרש הפאדל קטן וההתנגשות עלולה לקרות. תקשורת מונעת מצב ששניכם תרוצו לאותו כדור ותתנגשו או תפריעו אחד לשני. אמון הוא חלק מהעניין – אם בן זוגך אמר "שלי", סמוך עליו וגבה אותו במקום גם ללכת.

מחקרים מראים שזוג שמשוחח ומתקשר במהלך המשחק משפר את הביצועים שלו. בפאדל מקצועני שומעים כל הזמן את השחקנים מדברים ("Tuya!" = שלך, "Mía!" = שלי וכו'). גם ברמה חובבנית, אל תהססו לדבר. עדיף לומר יותר מדי מאשר מעט מדי.

מילת זהירות: הקפידו שהתקשורת תהיה חיובית ובונה. כעס או האשמות כלפי בן הזוג רק ידרדרו את המשחק. במקום "למה לא לקחת את זה?!" אמור "הבא אני אקח, סבבה". תקשורת טובה יוצרת כימיה בצמד, וכשיש כימיה – המשחק זורם והניצחונות יגיעו.

מהן טעויות נפוצות שעושים שחקני פאדל מתחילים?

תשובה: שחקנים מתחילים בפאדל נוטים לחזור על מספר טעויות טיפוסיות בזמן הלמידה. הכרתן יכולה לעזור להימנע מהן ולהשתפר מהר יותר:

• עמידה לא נכונה (עמוק מדי או שטוח מדי): מתחילים לעיתים עומדים או קרוב מדי לקיר האחורי, כך שכדורים קופצים פוגעים בהם לפני שהספיקו לחבוט, או עומדים רחוק מדי מהרשת כשהם תוקפים. חשוב ללמוד את מיקום ה"ביניים" הנכון – למשל, אם לקחת רשת, לא להישאר על קו האמצע אלא להתקדם מספיק. כמו כן, רבים שוכחים לזוז כזוג ושניהם נערמים לפעמים באותו צד או משאירים מרכז פרוץ.
• התבססות על כוח במקום על טכניקה: שחקן חדש, בייחוד אם מגיע מטניס, עשוי לחשוב שצריך להכות חזק כדי לנצח. בפועל, פאדל הוא משחק של סבלנות וטקטיקה. מתחילים מרבים לחבוט בכדור בכל הכוח – מה שמוביל לשגיאות בלתי מחויבות (כדורים החוצה או לרשת). עדיף להתמקד בהכנסת הכדור למגרש, אפילו ברכות, ולמקם אותו היטב, מאשר להכות אייסים (שאינם נפוצים פה).
• התעלמות מהקירות: שגיאה נפוצה היא "לפחד" מהקיר ולא להשתמש בו. מתחילים לפעמים מנסים להחזיר כל כדור לפני שיפגע בקיר, גם כשזה קשה, ובכך יוצאים מעמדות או מחזירים רע. צריך לזכור שהקיר הוא ידיד – כדור שפגע בקיר האחורי ניתן הרבה פעמים לחבוט אחרי הקפיצה בצורה נוחה יותר. חוסר ניצול הקירות גורם למתחיל לאבד הזדמנויות הגנה.
• מיקום מחבט גרוע בהגנה: שחקנים חדשים לא רגילים להחזיק את המחבט מוכן במרכז הגוף. הם לעיתים "נרדמים" עם המחבט למטה או לצד הגוף, וכשבאה חבטת וולי מהיר – הם לא מספיקים להריםו בזמן. מיומנות חשובה היא להחזיק כל הזמן את המחבט לפניך, בין אם אתה ברשת (מוכן לוולי) ובין אם אתה מאחור (מוכן לחבטת קרקע).
• ריצה לכדורים של בן הזוג: מתחילים לעיתים מתבלבלים בתחומי האחריות. שני השחקנים הולכים לאותו כדור והשארת הצד השני פרוץ, או גרוע מזה – מתנגשים. זה נובע מחוסר תקשורת ומכך שעדיין לא סומכים/מכירים מספיק את חלוקת התפקידים.
• אי שימוש בלוב: מתחיל תחת לחץ ברשת של היריב ינסה לרוב להחזיר כדורים נמוכים וחזקים מול הלוחצים, וזה מוביל להמשך לחץ או טעות שלו. השימוש בלוב הוא כלי נגד התקפה – והרבה מתחילים "שוכחים" את האופציה הזו. במקום זאת הם מנסים לעבור בכוח את היריב – מה שקשה כי היריב עומד ברשת ומוכן.
• בחירת חבטה לא מתאימה: למשל, כדור נמוך מאוד קרוב לרצפה – מתחיל עלול לנסות לחבוט חזק (ולפספס), במקום להרים לוב הגנתי. או כדור גבוה נוח – מתחיל אולי יחזיר סתם כדור במקום לנצל לסמאש. עניין זה בא עם ניסיון: לדעת מתי לעשות איזו חבטה.
• פאניקה וחוסר סבלנות: פאדל דורש סבלנות. מתחילים נוטים להתעצבן אחרי כמה חבטות ופשוט ללכת על חבטת הרג לא מבושלת, ובכך עושים שגיאה. או שהם מוציאים כדור שהיה אולי יוצא החוצה (נוגעים בכדור שהיה חובט בקיר החיצוני ויוצא).

מובן שכל אחד לומד מטעויות אלה. הפתרון: לשחק הרבה, לצפות בשחקנים מנוסים, ולקבל הדרכה. למשל, מאמן פאדל טוב יסב את תשומת לבך לעמידה נכונה, לשימוש בלובים, לתקשורת וכו'. ככל שתקדים לתקן טעויות אלה, תעלה רמת המשחק שלך משמעותית. הכי חשוב – אל ייאוש: גם השחקנים המנוסים היו פעם מתחילים שעשו את אותן טעויות בדיוק, ועם הזמן למדו מהן. תשמור על גישה חיובית ותרצה ללמוד – ותראה שהטעויות פוחתות ממשחק למשחק.

איך ניתן לשפר את השליטה בכדור בפאדל?

תשובה: שליטה טובה בכדור היא מה שמבדיל שחקן בינוני משחקן טוב בפאדל. כדי לשפר את השליטה (דיוק בכיוון, בעוצמה ובספין), הנה מספר טיפים ואימונים:

• התמקדות בטכניקה בסיסית: ראשית, ודא שהאחיזה שלך והעמידה נכונים. אחיזה קונטיננטלית לרוב החבטות מאפשרת לך לשלוט בזווית המחבט בקלות. כופף ברכיים בחבטות קרקע, וסיים את התנועה (Follow through) לכיוון היעד – זה עוזר לכדור ללכת לאן שאתה רוצה. הקפד להביט על הכדור בעת הפגיעה במחבט – לא להרים ראש מוקדם. יסודות יציבים = שליטה משופרת.
• אימוני קיר: תרגיל מועיל ביותר הוא להתאמן מול קיר (ללא בן זוג). עמוד במרחק 2-3 מטר מקיר חלק, ונסה לחבוט לעצמך על הקיר הלוך ושוב. התחל בקצב איטי – חבטת פורהנד לקיר, כשהכדור חוזר תחבוט שוב, וכן הלאה. זה ילמד אותך איך לכוון ולהיות עקבי. כשמתמקצעים אפשר לעשות רצף של פורהנד-בקהנד. אימון קיר הוא מצוין לפיתוח "תחושת כדור" כי צריך לווסת עוצמה כדי שהכדור לא יברח.
• תרגול מטרות: על המגרש עצמו, אפשר להציב מטרות: דלי בפינה, קו מסומן, וכו'. במהלך חימום או אימון, כוון כדורים למטרה ספציפית. למשל, נסה 10 פעמים לפגוע בפינה האחורית הימנית של היריב – תראה כמה פעמים הצלחת ותקן. מיקוד במטרה מעלה מודעות לדיוק.
• הפחת כוח, הגבר דיוק: פרדוקסלית, כשרוצים לשפר שליטה, כדאי להוריד מעט עוצמה ולהתרכז בכיוון ובספין. שחק כדורים 50-70% מהכוח המלא שלך, אבל ממש נסה "לשים" אותם בנקודה שתכננת. ברגע שתשלוט בכיוון בעוצמה בינונית, תוכל בהדרגה להגביר כוח ועדיין לשמור דיוק. אל תנסה לירות טילים בזמן תרגול שליטה – זה מתסכל ולא יעיל.
• שימוש בספין: ספין (סיבוב כדור) יכול לעזור בשליטה – למשל, חבטת סלייס (underspin) איטית מאפשרת לכדור לטוס באיטיות ובדיוק רב יותר, ונשלטת יפה. תרגול סלייס בפורהנד ובקהנד ייתן לך "כלי" לשלוט בקצב הנקודה, במיוחד בחבטות הגשה ודיוק פינות. גם טופספין (ספין עליון) יכול לעזור בהקפצת הכדור לגבוה ולשמירתו בתוך התחום כשהוא חזק – אבל זה קצת יותר למתקדמים בפאדל.
• ריכוז ועמידה נכונה בזמן פגיעה: פעמים רבות איבוד שליטה נובע מפוזיציית גוף לא טובה (כדור מגיע קרוב מדי לגוף או רחוק מדי ממנו). עבד על footwork – להזיז רגליים מהר כדי שתעמוד בדיוק במקום הנכון ביחס לכדור. כשאתה פוגע בכדור בנקודה הנכונה (לפני הגוף מעט עבור פורהנד, מול הגוף עבור בקהנד), השליטה גדלה משמעותית. זה עניין של משמעת ברגליים.
• משחקים מצומצמים: תרגיל נוסף – שחק "mini-padel": אתה ובן זוגך עומדים קרוב לרשת ומחליפים וולים קלים בניסיון לשמור את הכדור חי כמה שיותר זמן. או אפשרות: שחק חצי מגרש נגד חצי (לרוחב) כדי לצמצם שטח – זה מאלץ אתכם לשלוט היטב כי אין מרחב לטעויות.
• קבלת כדורים מהקיר: שליטה משמעותית היא גם ביכולת להעריך את הקפיצה מהקיר ולהחזיר בנחת. תרגל עם שותף: הוא יחבוט כדור בכוונה לקיר האחורי שלך, ואתה התרכז בהחזרה רגועה בנקודה מדויקת במגרש שלו. ככל שתשלוט בהגנות כאלה, הביטחון והשליטה הכללית שלך במשחק יעלו.

זכור כי עקביות = שליטה. אם תוכל לחבוט 10 כדורים רצופים למגרש בלי לטעות – אפילו בלי קשר לעוצמה – זה מראה על שליטה טובה. לכן, עבד קודם על לשמור את הכדור במגרש ביציבות (לדוגמה, ספירת רצף חבטות באימון עם פרטנר), ואז שכלל כיוונים, גיוון ספין וכדומה. עם הזמן, השרירים "יזכרו" את העוצמה הנכונה לכל סוג חבטה, ואתה תתחיל לשים את הכדור איפה שתרצה באופן טבעי יותר.

אימונים ולימוד

איך אפשר לשפר את הרמה שלי בפאדל?

תשובה: שיפור הרמה בפאדל מגיע משילוב של אימונים טכניים, משחקים תכופים, למידה תאורטית וכושר גופני. הנה תוכנית כללית לדחיפת המשחק שלך קדימה:

• קח שיעורים או הדרכה: במיוחד אם אתה בתחילת דרכך או מרגיש ש"נתקעת" ברמה מסוימת, שיעור עם מאמן פאדל מוסמך יכול לחולל הבדל. מאמן יתקן טעויות טכניות (אחיזה, חבטה, מיקום) שאולי אינך שם לב אליהן, וילמד אותך טקטיקות מתקדמות (כמו מתי להרים לוב, איך לעשות בנדחה וכו'). אפילו כמה שיעורים בודדים יכולים להעלות את המודעות ולתת לך תרגילים להתאמן עליהם.
• שחק באופן סדיר: אין תחליף לניסיון משחק. קבע לעצמך לשחק לפחות 2-3 פעמים בשבוע אם ניתן. ככל שתשחק יותר משחקים (במיוחד מול יריבים מעט טובים ממך), כך תשתפר. משחק מול יריבים חזקים מכריח אותך להתרגל לקצב גבוה ולחשוב יצירתי. אל תחשוש להפסיד – למד מכל משחק.
• תרגול ייעודי (Drills): הקדש זמן מחוץ למשחקים לתרגל אלמנטים ספציפיים:
  • קיר/מסירה: עמוד מול קיר ותרגל חבטות הלוך-חזור כדי לשפר דיוק (כמו שציינו קודם).
  • סדרה עם פרטנר: למשל, תעמדו שניכם ליד הקיר האחורי שלכם ותעבירו כדור אחד לשני דרך פגיעה בקירות (אחד לשני כדורים שמנתרים מהקיר) – זה משפר הגנה.
  • הגשה והחזרה: קח חבר ותתרגלו הגשות והחזרות בתורות, כדי לשפר פתיחת נקודה.
  • וולי וסמאש: בקש ממישהו להקפיץ לך לובים כך שתתרגל סמאש/בנדחה, או עמדו שניכם קרוב לרשת והחליפו וולים כדי לחדד רפלקסים.
• שפר את הכושר והזריזות: כושר כללי טוב יעזור לך להגיע לכדורים ביתר קלות. בצע אימוני כושר פונקציונליים – כמו תרגילי ספרינט קצרים, תרגילי שינויי כיוון (suicide runs), ועבודה עם סולם זריזות (agility ladder). גם חיזוק שרירי ליבה, רגליים וכתפיים יעזור למנוע פציעות ולתמוך במשחק. לא צריך מרתון – אימוני HIIT קצרים ותרגילי כוח 2-3 פעמים בשבוע יכולים להספיק.
• ניתוח ולמידה תאורטית: צפה בסרטוני משחקים של שחקני פאדל מקצועיים. נתח מהלכים – איך הם משחקים את הנקודות, לאן הם ממקמים כדורים. תוכל למצוא הדרכות ביוטיוב (בספרדית/אנגלית) לגבי טכניקות. גם קריאה (בלוגים, מאמרים) יכולה לתת טיפים. למשל, ללמוד על אסטרטגיות זוגיות, או כיצד להתמודד עם סוגי שחקנים מסוימים.
• שחק עם פרטנרים שונים: זה ילמד אותך גמישות. כשתשחק רק עם בן זוג קבוע, תתרגל רק לסגנון משותף אחד. משחק לצד אנשים שונים ייאלץ אותך לתקשר אחרת ולהתמודד עם דינמיקות מגוונות – מה שישפר את הבנת המשחק שלך.
• הצטרף לליגה או טורניר: אם אתה מרגיש מוכן לאתגר, הירשם לליגת פאדל למתחילים/בינוניים באזורך או השתתף בטורניר חובבים. המשחק במסגרת תחרותית – גם אם היא חברותית – ידרבן אותך לתת יותר ולהתרכז תחת לחץ, מה שמקדם את הרמה. בנוסף תכיר שחקנים חדשים ותלמד מהם.
• שמור על קור רוח ולמד מטעויות: שים לב מהן הנקודות שבהן אתה מתקשה במהלך המשחק (למשל: "אני מחטיא הרבה כדורים ליד הרגליים" או "הלובים שלי קצרים מדי"). ברגע שאתה מזהה חולשה, תוכל לתרגל ספציפית אותה או לבקש טיפים ממאמן. גישה של ניתוח עצמי ושיפור מתמיד תבטיח התקדמות.

חשוב לזכור שלהשתפר לוקח זמן – תהיה סבלני ועקבי. אפילו שיפור קטן (נניח, העלאת אחוז ההגשות הנכנסות מ-60% ל-80% או הפחתת הטעויות הלא-מאולצות בחצי) יכול להשפיע משמעותית על הצלחתך במגרש. כל אימון או משחק הוא הזדמנות להשתפר – ותוך כמה חודשים תוכל להביט לאחור ולראות כמה רחוק הגעת.

באיזו תדירות כדאי להתאמן בפאדל?

תשובה: תדירות האימונים בפאדל תלויה במטרות שלך, בזמן הפנוי ובכושר הגופני, אבל אפשר לתת כמה קווים מנחים:

• לשיפור משמעותי והתקדמות ברמה: מומלץ לשחק או להתאמן 2-3 פעמים בשבוע לפחות. תדירות כזו מאפשרת לגוף ולמיומנויות שלך להסתגל ולבנות רצף. למשל, משחקים בימי שני ורביעי ושיעור/אימון ספציפי בשישי – זה יביא לשיפור מורגש במהלך השבועות.
• לשמירה על רמה וכושר: אם המטרה בעיקר ליהנות ולשמור על הקיים, פעם בשבוע יכולה להספיק כדי לא לאבד את הקואורדינציה ואת ההרגשה של המשחק. כמובן שעם פעם בשבוע ההתקדמות תהיה איטית יותר, אבל עדיין תשמור על כושר משחק מסוים.
• אימונים מחוץ למגרש: אפשר בימי "off" לבצע אימוני כושר או תרגול עצמי קצר (אפילו 20 דקות מול קיר, או תרגילי רגליים). זה לא חייב להיות במגרש פאדל כדי לתרום למשחק שלך. אם, נניח, אתה משחק פעמיים בשבוע, הוסף עוד יום אחד של אימון כושר/קיר – וזה יתן אפקט של 3.
• מנוחה והתאוששות: חשוב גם לנוח. אם שיחקת ארבעה ימים רצוף, סביר שהיום החמישי ירגיש עייפות וירידה בתפוקה. לגוף דרוש זמן התאוששות לבנות שריר ולמנוע פציעות. לכן גם המכורים לפאדל לרוב יש יום-יומיים מנוחה בשבוע (או עוסקים בפעילות קלה אחרת).
• הדרגה וגיוון: אם אתה חדש בפעילות גופנית, אל תקפוץ מ-0 ל-5 פעמים בשבוע. התחל ב-1-2 והעלה. הקשב לגוף – אם שרירים/מפרקים כאובים בצורה לא רגילה, שקול מנוחה נוספת. עדיף איכות על כמות: שני אימונים שאתה חד בהם עדיפים על ארבע שאתה מותש בהם.
• התאמה אישית: אנשים שונים מגיבים אחרת. יש מי שיכול לשחק כל יום ומרגיש מצוין, ויש מי שיום אחרי משחק מרגיש שחייב מנוחה. מצא את האיזון שמתאים לך. ככל שתשתפר, אולי תרצה יותר. כשתתקרב לטורניר אולי תגביר קצב זמנית.

באופן כללי, עקביות יותר חשובה מתדירות גבוהה לזמן קצר. עדיף לשחק פעמיים בשבוע לאורך חודשים, מאשר כל יום לשבוע ואז לא לגעת במחבט חודש. התדירות הקבועה מרגילה את השרירים ואת הקואורדינציה, ומשפרת את היכולת האירובית בהדרגה.

אפשר לאמץ "שגרה שבועית" משלך: למשל, שני – משחק, שלישי – מנוחה, רביעי – שיעור/אימון, שישי – משחק. זה לדוגמה לוח שנותן 3 ימי פעילות בשבוע עם מרווחים סבירים.

זכור שפאדל הוא גם הנאה – אז כמובן, אם אתה נהנה ויש לך אפשרות, שחק כמה שיותר כל עוד הגוף עומד בזה. רק היה מודע לחשיבות המנוחה וההדרגה. בשורה התחתונה, 2-3 פעמים בשבוע הן המלצה טובה לרוב השחקנים החובבים שרוצים להשתפר ולשמור על כושר.

אילו תרגילי כושר יכולים לעזור לשחקני פאדל?

תשובה: שיפור הכושר הגופני יתרום מאוד לביצועים בפאדל, כי המשחק משלב מהירות, זריזות, כוח מתפרץ וסיבולת. מספר סוגי תרגילים מומלצים:

• תרגילי זריזות רגליים (Agility): בפאדל יש המון שינויי כיוון מהירים ותנועה בצעדים קטנים. שימוש בסולם זריזות (Agility ladder) הוא מצוין: בצע תרגילי רגליים כמו ריצת "in-and-out", צדי-צדי, "סקיפים" דרך סולם על הרצפה. אלה משפרים את תנועת הרגליים הקצרה והמהירה. תרגול קפיצות הצידה, דילוגים לרוחב וכדומה גם כן מועיל – למשל, קפוץ מצד לצד מעל חבל רצפה בצורה רציפה 30 שניות. זה מדמה את תנועות ההצלבה והגלישה בפאדל.
• תרגילי ספרינט קצרים: פאדל דורש האצות מהירות. אפשר לבצע ספרינטים של 10-20 מטר. לדוגמה, על מגרש: רוץ מהקו האחורי לרשת ובחזרה כמה פעמים במהירות. או אמון אינטרוולים: 20 שניות ספרינט, 40 שניות מנוחה, כפול 6-8 פעמים. זה ישפר את הכושר האנאירובי שלך, כך שתוכל לרדוף אחרי כדורים בלי להתעייף מהר.
• תרגילי כוח רגליים וליבה: כוח רגליים חשוב להתנעות וליציבות. בצע סקווטים (כפיפות ברכיים) – עם משקל גוף או משקולות – לחיזוק ירכיים ועכוז, שמשתתפים בתנועות פגיעה ובקפיצות לסמאש. מכרעים (Lunges) לפנים ולצדדים טובים כי הם מחקים תנועות פאדל ויחזקו את הארבע ראשי ואת טווח התנועה.
• חיזוק ליבה (Core): שרירי הבטן, הגב התחתון והגוף התומך – כולם מעורבים בסיבוב הגוף בחבטות ובהגעה לכדורים נמוכים. תרגיל פלאנק (Plank) סטטי, או פלאנקים צידיים, מאוד מומלצים. גם תרגילי Russian twist (סיבובי רגליים עם משקל) יחזקו את האלכסוניים המשמשים לסיבוב בגוף בחבטות. ליבה חזקה = שיווי משקל ויציבות טובים יותר בכל מצב במגרש.
• תרגילי כתפיים וידיים: חבטות רבות מעמיסות על הכתף והזרוע (סמאש, בנדחה). כדאי לבצע תרגילים לחיזוק השרירים המסובבי כתף (Rotator cuff) למניעת פציעות – למשל עם גומייה, סיבובי כתף כלפי חוץ ופנים. גם עבודה עם משקולות קלות על דלתויד (כתף) וטרפז (שכמות) תעזור ליציבות יד ההגשה והוולי. חיזוק שרירי האמה (באמצעות כיפוף שורש כף יד עם משקולת קלה) יכול למנוע עייפות באחיזה כשמשחקים זמן רב.
• קואורדינציה וראקציה: אפשר לבצע אימונים לשיפור תגובה: לדוגמה, בקשו ממישהו לזרוק לכם כדורי טניס באופן אקראי ואתם צריכים לתפוס/להסיט, או השתמשו בכדור טניס וקיר לזרוק ולתפוס במהירות. אפילו משחקי כדור יד/כדורגל קטנים עוזרים לרפלקסים. כיום יש גאדג'טים כמו כדורי רפלקס קופצניים (Reaction ball) שמניתרים לכיוונים לא צפויים – אפשר לזרוק ולתפוס אותם כדי לשפר תגובה.
• גמישות ומתיחות: פאדל דורש להגיע לכדורים נמוכים ולבצע פיתולי גוף. שלב בתוכניתך מתיחות דינמיות (לפני משחק) כמו סיבובי מותניים, מתיחת רגל אחורית וכו'. לאחר אימון, בצע מתיחות סטטיות לשרירי הרגליים, הגב והידיים כדי לשמור על טווח תנועה ומניעת פציעה. יוגה או פילאטיס מדי פעם יכולים לשפר גמישות ואיזון, מה שתורם מאוד למשחק.

אין חובה לבלות שעות בחדר כושר – אפילו 15-20 דקות של תרגילי יעדים כמה פעמים בשבוע יכולים להראות שיפור ניכר על המגרש: תזנק יותר מהר לכדורים, תחזיק מעמד טוב יותר בנקודות ארוכות, וחבטות עוצמתיות יבואו בקלות ועם פחות סכנת פציעה. חשוב לגוון ולחזק את כל הגוף – פאדל הוא ספורט גוף-כולל, מהקרסוליים ועד שורש כף היד.

האם צריך כושר מיוחד כדי לשחק פאדל?

תשובה: אחד היתרונות של פאדל הוא שאפשר ליהנות ממנו גם בלי להיות ספורטאי-על. לא נדרש כושר שיא כדי להתחיל לשחק פאדל ולהפיק הנאה. למעשה, לעומת ענפי ספורט רבים אחרים, פאדל נחשב נגיש למתחילים מבחינת כושר: "לעומת הרבה מענפי הספורט האחרים, בפאדל לא צריך כישורים גופניים מיוחדים או ניסיון קודם בכדי לשחק, להתחרות ולהנות. הוא מתאים לכולם, בכל הגילאים…".

עם זאת, כמו בכל פעילות, כושר גופני טוב יותר בהחלט יעזור לך:

• סיבולת אירובית: משחק רגיל אורך כ-60-90 דקות וכולל ראלים רבים. אם יש לך סיבולת (כושר לב-ריאה) טובה, תתעייף פחות לקראת סוף המשחק ותוכל לשמור על ריכוז וביצועים. אבל גם אם לא – הפאדל מאפשר הפסקות בין הנקודות, ואם אתה מרגיש עייף אתה יכול להאט קצת את הקצב או לקחת הפוגה קצרה. רבים שהתחילו ללא כושר גבוה גילו שפאדל שיפר להם את הכושר בהדרגה, כי המשחק עצמו הוא פעילות אירובית מתונה-עד-גבוהה.
• כוח מתפרץ וזריזות: אין צורך להיות בולט פיזית כדי לשחק היטב. זריזות רגליים תעזור להגיע לכדורים, אבל חלק מהיופי בפאדל הוא שניתן לפצות בטקטיקה על מחסור במהירות. שחקנים מבוגרים לדוגמה, מפצים על זריזות פחותה בהצבת מיקום נכון וקריאת משחק טובה. ככל שתשחק, גם הזריזות שלך תשתפר.
• גמישות וקואורדינציה: קצת גמישות מועילה להגיע לכדורים נמוכים או מתיחות לצד, אבל שוב – אלו דברים שמשתפרים תוך כדי משחק. קואורדינציה עין-יד היא משהו שמתפתח מהר אצל רוב האנשים בפאדל בגלל המחבט הקצר והשליטה הטובה בו.
• התאמת המאמץ לרמה: אם אין לך כושר, תתחיל לשחק לאט ובקצבים קצרים. נקודה-שתיים, מנוחה, וכך הלאה. בהדרגה תראה שאתה מסוגל לשחק נקודות ארוכות יותר. הפאדל מאפשר לשחק בקצב שמתאים לך – זה ספורט מאוד גמיש מבחינת עצימות.
• מניעת פציעות: מי שדווקא פחות בכושר צריך להיזהר בהתחלה לא להתפרע. מתח שרירים קר ואי-חימום עלולים לגרום לרגישויות. לכן חשוב לבצע חימום קל לפני משחק – קצת ריצה במקום, כמה מתיחות דינמיות – במיוחד אם אינך רגיל לפעילות. ואחרי משחק, לעשות שחרור כדי למנוע כאבים.

בסופו של דבר, הפאדל עצמו ישפר את כושרך. אנשים רבים בוחרים בו דווקא כדי לחזור לכושר, כי הוא מהנה יותר מריצה על הליכון, לדוגמה. תוך כדי משחק אתה שורף קלוריות, מחזק רגליים, זרועות ולב.

אם שאיפתך להתקדם לתחרויות רציניות, אז כמובן שתרצה לפתח כושר ייעודי (כפי שפורט בשאלה על תרגילי כושר). אך לחובבן הממוצע – אין דרישת סף מיוחדת. פשוט בוא עם מצב רוח, בקבוק מים, והתחל לשחק. הכושר יבוא לאורך הדרך, והמשחק מותאם למגוון רחב של רמות כושר.

האם כדאי לקחת שיעורי פאדל עם מאמן?

תשובה: בהחלט כן, במיוחד בשלב הלימוד וההתקדמות, שיעורים עם מאמן פאדל מוסמך יכולים להועיל במידה רבה. הנה כמה סיבות ויתרונות:

• לימוד טכניקה נכונה מההתחלה: מאמן ילמד אותך את האחיזה הנכונה, עמידת הרגליים, חבטת הבסיס (פורהנד/בקהנד) בטכניקה יעילה, הגשה תקנית וכו'. זה קריטי, כי הרגלים טובים מהתחלה יחסכו תיקון מאוחר יותר. לדוגמה, מאמן ישים לב אם אתה מחזיק את המחבט לא נכון ויתקן לפני שתתבסס טעות.
• שיפור מהיר יותר: כאשר אתה לוקח שיעורים, אתה מקבל משוב מיידי ומותאם אישית. מאמן יראה בדיוק מה הנקודות החלשות שלך וייתן לך תרגילים ספציפיים לשיפורן. זה מונע בזבוז זמן על "לנסות לנחש" בעצמך. למשל, אם אתה מתקשה בהחזרת כדור מהקיר, המאמן יתרגל איתך זאת מספר פעמים וייתן טיפים קטנים שיעשו הבדל. כך השיפור שלך מואץ.
• היכרות עם אסטרטגיה וכללים: מאמנים מנוסים יסבירו לך לא רק את איך אלא גם את מתי ו-למה. הם יפרטו עבורך עקרונות טקטיים: מתי כדאי להרים לוב, איך לשתף פעולה עם בן זוג, בחירת חבטה נכונה בכל מצב. זה ידע שלא תמיד קל לאסוף לבד.
• ביטחון ומניעת פציעות: כשאתה יודע שאתה עושה את הדברים נכון, הביטחון במשחק גדל. בנוסף, טכניקה נקייה (כמו תנועה נכונה בהגשה או בחבטות מעל הראש) תמנע עומסים ופציעות מיותרות. מאמן ידגיש חימום, מתיחות ודרכי משחק בטוחות.
• התגברות על "משברי שיפור": שחקנים רבים מגיעים לרמה מסוימת ומרגישים תקועים (למשל תמיד מפסידים לאותם יריבים או מתקשים מול סגנון מסוים). מאמן יכול לאבחן מה חסר – אולי וולי לא מספיק חזק, אולי תנועה יחד בזוג – ולעבוד איתך להתגבר על הנקודה הזו.
• מותאם לרמתך: אפשר לקחת שיעורים באופן פרטי (אחד-על-אחד) או בקבוצה קטנה. אימון אישי ממוקד יהיה הכי מהיר לשיפור, אם כי גם יקר יותר. שיעור קבוצתי (נניח 3-4 אנשים) עדיין יתן לך המון תוך הורדת העלות, וגם תוכל להתאמן עם אחרים ברמתך.
• כיף ומוטיבציה: שיעור טוב הוא גם מהנה. מאמן מנוסה יהפוך את התרגילים למשחקיים ומאתגרים. בנוסף, הידיעה שיש לך אימון קבוע עשויה לדרבן אותך להתמיד. יש אנשים שבלעדיה פחות היו יוצאים לשחק.

כמובן, ישנה עלות – שיעור פרטי בפאדל בארץ עשוי לעלות בסביבות 150-300 ש"ח לשעה, תלוי במאמן ובמיקום. אך ניתן גם להצטרף לחוג פאדל קבוצתי קבוע, לעיתים דרך מועדון, במחיר חודשי נוח יותר.

אפשרות ביניים: לקחת כמה שיעורים בהתחלה (נניח 4-5 שיעורים) כדי ללמוד את הבסיס, ואז לתרגל בעצמך תקופה. לאחר מכן, לחזור מידי פעם לשיעור "רענון" או מתקדם.

לסיכום, שיעורי פאדל מאוד מומלצים לפחות בהתחלה. כמעט כל שחקן מצליח עבר דרך מאמן או קורס הדרכה. ההשקעה תחזיר את עצמה בכך שתשחק טוב יותר, תהנה יותר, ותגיע להישגים גבוהים מהר משאפשר לבד.

איפה אפשר למצוא מאמן פאדל בישראל?

תשובה: בישראל, עם התבססות ענף הפאדל, צצים יותר ויותר מאמנים ומדריכים מקצועיים. ניתן למצוא מאמן פאדל בכמה דרכים:

• מועדוני פאדל ייעודיים: כמעט כל מועדון/מתחם פאדל שהוקם מציע גם שירותי אימון והדרכה. למשל, Padel Israel (במתחמים בת"א, ר"ג וכו') מפעיל אקדמיה עם מאמנים לשיעורים פרטיים וקבוצתיים. ווילסון קלאב בהרצליה, טופ פאדל במקומות שונים, PadelZone ועוד – לרוב יש להם רשימת מאמנים והם ישדכו אותך למדריך לפי הרמה והשעות שלך.
• מאמנים פרטיים מוסמכים: ישנם מדריכי טניס שעשו הסבה לפאדל, וכן שחקני פאדל מנוסים שעברו קורס מדריכים (כיום בארץ כבר יש קורסי מדריכי פאדל רשמיים, למשל דרך וינגייט או חברות ספורט). אפשר לחפש ברשתות חברתיות (פייסבוק, אינסטגרם) פרופילים של "מאמן פאדל" באזורך. לפעמים בפורומים או בקבוצות פאדל (WhatsApp/טלגרם) מפרסמים אנשי מקצוע.
• דרך העמותה/התאחדות: העמותה לקידום הפאדל בישראל (ILPA) מכירה את קהילת המאמנים. אפשר לפנות אליהם באתר הרשמי שלהם או ברשתות ולשאול על מאמנים מוסמכים באזור שלך. ייתכן והם יפנו אותך למאמן או למועדון בקרבת מקום.
• המלצות משחקנים אחרים: אם אתה כבר משחק במגרשים, שאל אנשים. שחקנים מנוסים יוכלו להמליץ "אני מתאמן אצל X והוא מעולה". קהילת הפאדל עדיין קטנה יחסית, אז שמות טובים מסתובבים מפה לאוזן.
• מועדוני טניס עם מגרשי פאדל: חלק ממרכזי הטניס הקיימים שהוסיפו מגרש פאדל גם מציעים הדרכה. לדוגמה, "מרכז הטניס והחינוך" בירושלים וכד', אם יש להם מגרשי פאדל הם כנראה מציעים חוגי פאדל. מאמני טניס מסוימים למדו גם לאמן פאדל. אפשר לשאול במרכזי טניס בסביבה אם הם מכירים מדריך פאדל.
• מחיר ונוחות: מאמנים פרטיים לרוב גובים 150-250 ש"ח לשעה (לאדם בשיעור פרטי). בקבוצתי המחיר פר אדם יורד. לעיתים מועדונים מציעים חבילות שיעור + השכרת מגרש כלול. שים לב לפרטים כמו האם מחיר כולל השאלת מחבט/כדורים, וכדאי לתאם לפחות שבוע מראש כי הביקוש עולה.

מבחינת רמה, יש מאמנים לכל הרמות – מתחילים גמורים ועד שחקנים תחרותיים. חלקם אף דוברי שפות שונות (יש מאמנים מחו"ל – למשל, ספרד וארגנטינה, המעצמות של הענף, שחלק מהמועדונים מביאים). ודא שהמאמן מנוסה ומבין את הצרכים שלך – שיעור ניסיון יכול לעזור להתרשם מסגנונו.

לסיכום, כדי למצוא מאמן פאדל: פנה למועדון פאדל מקומי, או חפש אנשי מקצוע במדיה החברתית, בקהילות ובאמצעות המלצות. כיום באזורים המרכזיים (גוש דן, שרון, ירושלים וכו') לא קשה לאתר מאמן. עם התפתחות הענף יתווספו עוד. מציאת מאמן טוב תציב אותך על הנתיב הנכון לשיפור מיומנויותיך ולהנאה מוגברת מהמשחק.

האם יש קורס מדריכי פאדל בארץ?

תשובה: כן, בשנים האחרונות החלו להתקיים בישראל קורסים להכשרת מדריכי פאדל, במענה לגדילת הפופולריות של הענף והצורך במאמנים מקצועיים. כמה נקודות חשובות:

• התחלת הקורסים: סביב 2021-2022, כאשר הפאדל ממש תפס תאוצה בארץ, ארגונים החלו לפתוח מסלולי הכשרה. למשל, בשנת 2022 וילסון ישראל השיקו קורס מדריכי פאדל מוסמך – הם פרסמו "לראשונה בישראל! קורס מקצועי להכשרת והסמכת מדריכי פאדל". גם מכון וינגייט, המרכז המוביל להסמכת מדריכים בספורט, בחן והחל בתוכניות פאדל (יתכן בשילוב עם בתי ספר פרטיים).
• מבנה הקורס: קורס מדריכי פאדל בדרך כלל דורש מהמשתתפים להיות בעלי ניסיון מסוים בפאדל (או בענף מחבט קרוב). במסגרתו לומדים את יסודות הענף לעומק – טכניקה מתקדמת, טקטיקות משחק, דידקטיקה (איך ללמד אחרים), כללי בטיחות, וגם קצת פיזיולוגיה של ספורט. בסוף הקורס יש מבחן מעשי ועיוני. מי שעובר מקבל תעודת "מדריך פאדל" מוכרת. כפי שפורסם, תעודה בינלאומית של חלק מהקורסים מוכרת על ידי גופי ביטוח ספורט, מה שמאפשר למדריך לעבוד במועדונים.
• גופים מארגנים: מכון וינגייט/קמפוס לוינסקי-וינגייט משולב כבר מציעים קורסים אלו (כפי שהם עושים בענפי ספורט אחרים). בנוסף ייתכן שחברות פרטיות כמו Wilson או HEAD ארגנו קורסים בשיתוף מאמנים מחו"ל. העמותה לקידום פאדל (ILPA) ככל הנראה מעורבת בקביעת סטנדרט ההכשרה.
• משך ועלות: קורס מדריכים טיפוסי נמשך כמה חודשים (בהתאם למתכונת – לעיתים אינטנסיבי של מספר שבועות בקיץ, או פעם-פעמיים בשבוע לאורך 3-4 חודשים). העלות יכולה להיות כמה אלפי שקלים. זה כולל את הלימודים, שימוש במתקנים ובציוד, ולעיתים חומרי לימוד.
• תנאי קבלה: בדרך כלל גיל מינימום (נניח 16-18), ניסיון כשחקן (לעיתים דורשים ידע טניס או רמה מסוימת בפאדל), אישור רפואי. חלק מהקורסים דורשים ראיון קבלה או מבחן מעשי ראשוני לוודא שהמועמד עצמו בעל יסודות משחק.
• איפה להתעדכן: מי שמתעניין יכול לעקוב באתר מכון וינגייט (במדור קורסי מדריכים) ולראות אם נפתח מחזור קורס פאדל. כמו כן, מעקב אחר דפי הפייסבוק/אינסטגרם של מועדוני פאדל וקהילות פאדל – הם בדרך כלל מפרסמים על פתיחת קורסים. העמותה ILPA אולי תפרסם גם.

לסיכום, יש מסלול להפוך למדריך פאדל בישראל, דבר שלא היה כאן לפני כמה שנים. אם אתה אוהב את המשחק, טוב בו ורוצה ללמד אחרים – שווה לברר על הקורסים הללו. עם הגידול במספר השחקנים, ישנה "דרישה למאמנים מוכשרים ומקצועיים" בישראל, כך שאחרי הקורס אפשר גם להשתלב בעבודה במועדונים או באופן עצמאי כמדריך פאדל.

פאדל בישראל

מתי התחילו לשחק פאדל בישראל?

תשובה: ענף הפאדל הגיע לישראל די באיחור יחסית לאירופה, אך הוא צמח כאן מהר מאוד בשנים האחרונות. באופן כללי: פאדל החל לתפוס בישראל מתחילת שנות ה-2020. מספר ציוני דרך:

• בתקופת 2019-2020 נעשו הניצנים הראשונים. ישנם סיפורים על ישראלים ששיחקו פאדל בחו"ל (ספרד, דרום אמריקה) ורצו להביא אותו לארץ. אחד מהם, למשל, מאמן טניס ישראלי ששיחק ברוסיה, נדלק על הפאדל והחל בקידום הרעיון בארץ.
• 2020 – הקמת מגרשים ראשונים: על פי הוויקיפדיה העברית, "בישראל קיימים עשרות מתחמי מגרשים של פאדל שנפתחו החל משנת 2020, ביניהם במרכז הספורט של אוניברסיטת תל אביב שנפתח בשנת 2020, במועדון כפר המכביה שנפתח בשנת 2022…". כלומר, אחד המגרשים הציבוריים הראשונים היה במרכז הספורט באונ' ת"א בשנת 2020. באותה שנה או סביב לה הוקמו עוד כמה מגרשים חלוציים. זו גם תקופת הקורונה – ענפי ספורט תחת כיפת השמיים ועם ריחוק חברתי (4 אנשים בלבד) הפכו אטרקטיביים. הפאדל התאים לזה היטב, ולכן יש הטוענים שהקורונה האיצה את חדירתו.
• 2021 – התרחבות וארגון: במהלך 2021 כבר היו מספר מתחמי פאדל פעילים (למשל בת"א, כפר סבא, אולי אילת). באותה שנה הוקמה העמותה לקידום הפאדל בישראל (ILPA), בספט' 2021, כדי לאגד את הפעילות בצורה מסודרת.
• 2022 – פריצה תקשורתית ותחרויות ראשונות: ב-2022 נפתחו מתחמים גדולים ומתוקשרים כמו כפר המכביה ברמת גן (עם 4 מגרשים), מתחם פאדל ראשון לציון, ועוד. נרשמה השתתפות ראשונה של ישראלים במשחקי ידידות בינלאומיים (למשל משחק ראווה מול איחוד האמירויות בהרצליה במרץ 2022). העמותה קיבלה הכרה מהפדרציה הבינלאומית (FIP) בשנת 2022, מה שסלל דרך להשתתפות נבחרת ישראל באליפות עולם/אירופה. כמו כן, לראשונה שולב ענף הפאדל במכביה ה-21 (יולי 2022) כענף תחרותי רשמי.
• 2023-2024 – ביסוס והתרחבות לפריפריה: כבר יש "עשרות" מגרשים (הערכות מדברות על 40-50 מגרשים פעילים ואף יותר, בכל הארץ – מרכז, שרון, ירושלים, צפון ודרום). ערים רבות פותחות מגרשי פאדל בפארקים ובמרכזי ספורט עירוניים. למשל: הוד השרון, נתניה, באר שבע, אשדוד ועוד. תחרויות מקומיות (ליגות) מתקיימות באופן סדיר, ויותר אנשים יודעים מה זה פאדל.

אם לשים נקודה רשמית: אפשר לומר שהשנה 2020 הייתה שנת התחלת הפאדל בישראל, ומאז תוך 3-4 שנים הענף צמח במהירות מספורט לא מוכר כמעט לענף עם קהילת שחקנים גדולה ומבנים מסודרים. כפי שתיאר עיתון הארץ בספטמבר 2023, "פאדל… הוא ענף הספורט שזכה לצמיחה הגדולה והמהירה בעולם בשנים האחרונות" – ואפשר בהחלט לכלול את ישראל במגמה הזו.

כמה מגרשי פאדל יש בישראל כיום?

תשובה: מספר מגרשי הפאדל בישראל גדל בהתמדה, וכיום (נכון ל-2025 לערך) יש עשרות רבות של מגרשים ברחבי הארץ. קשה לתת מספר מדויק כי כל הזמן נוספים חדשים, אבל ננסה להעריך:

• לפי מקורות בשנת 2022, כבר היו לפחות כ-15-20 מגרשים פרוסים במספר אתרים. מאז נפתחו עוד רבים.
• הוויקיפדיה העברית מציינת "עשרות מתחמי מגרשים שנפתחו החל משנת 2020" – המילה "מתחמים" מצביעה על כך שבכל מתחם יש לעיתים יותר ממגרש אחד. למשל, מתחם אוניברסיטת ת"א כלל 3 מגרשים בהקמה הראשונה, כפר המכביה 4, ראשון לציון 2, וכו'.
• נכון ל-2023, היו הערכות סביב 50-60 מגרשים פעילים. זה מספר שאפשר להניח כי הוא נכון לאמצע 2024. ייתכן שב-2025 המספר מתקרב ואף עובר את ה-100 מגרשים.
• כמה דוגמאות לפי אזורים:
  • אזור תל אביב והמרכז: מתחם אוניברסיטת ת"א (3), כפר המכביה ר"ג (4), מתחם "פאדל ישראל" בראשון לציון (2+), מגרשים בהרצליה (2 בפארק), הוד השרון (2), פתח תקווה (בבנייה), חולון (מתוכנן).
  • אזור השרון והצפון: כפר סבא (בפארק, 2 מגרשים), נתניה (מתחם בשכונת עיר ימים – 4 מגרשים מתוכננים במכרז), חיפה/טירת כרמל (יש יוזמות), עמק חפר (מגרשים פרטיים). בגליל ובגולן החלו לצוץ מגרשים במושבים (אפילו מושב אחד בנה מגרש פרטי לטובת הקהילה).
  • אזור ירושלים: במרכז הטניס בירושלים נבנו 2 מגרשי פאדל ב-2022, ומועדון פאדל ירושלים (בארנה) עם 2-3 מגרשים.
  • דרום: בבאר שבע נחנכו 2 מגרשי פאדל במרכז הטניס העירוני. באשדוד/אשקלון יש תכניות. באילת יש לפחות 1-2 מגרשים (שם אנשים אוהבים את הענף כפעילות תיירות).
• סך-הכל: ההערכה הרווחת: כ-80-100 מגרשים פעילים בישראל בשנת 2025. מספר זה כולל מגרשים ציבוריים ופרטיים. חלקם אולי עדיין בהרצה, אך הענף ממשיך להתרחב.

חשוב לציין, לעיתים מתייחסים למספר "מתחמים" – וכאן עשרות מתחמים יכולים להכיל כמה מגרשים כל אחד. למשל, בסוף 2022 דווח כבר על כ-20 אתרים שונים, וכמעט כל אתר כזה מחזיק יותר ממגרש אחד.

ככלל, אפשר לומר שבכל עיר גדולה בגוש דן יש לפחות מתחם אחד כיום. בנוסף, יוזמות עירוניות רבות בתהליכים – עיריות ראו את ההצלחה במקומות אחרים ומקצות שטחים.

לכן התשובה הפשוטה: "עשרות רבות". מספר מדויק משתנה, אך לצורך קונקרטי: כנראה שבישראל כולה יש יותר מ-50 מגרשי פאדל פעילים, ואולי אף מתקרבים ל-100. קצב הפתיחה מהיר, כך שסביר שבקרוב (אם לא כבר) יחצו את מאה המגרשים.

איפה אפשר לשחק פאדל בישראל?

תשובה: כיום ניתן למצוא מגרשי פאדל בפריסה ארצית למדי, במיוחד במרכז הארץ אבל גם בצפון ובדרום. הנה כמה מרכזים ובולטים אזוריים:

• אזור תל אביב וגוש דן: זהו לב הפעילות. יש מגרשי פאדל במרכז הספורט באוניברסיטת תל אביב (3 מגרשים, פתוחים לקהל דרך הזמנה באפליקציה), בכפר המכביה ברמת גן (4 מגרשים איכותיים במסגרת מועדון פאדל ישראל), ובראשון לציון (מתחם "פאדל ישראל" עם מספר מגרשים במערב ראשל"צ). גם הרצליה הקימה מגרשים בפארק הרצליה, הוד השרון – בפארק 4 עונות יש 2 מגרשים. פתח תקווה צפויה לפתוח מגרשים חדשים ב-2025. חולון ובת ים גם מחפשות שטחים. למעשה, באזור המרכז כמעט כל 5-10 ק"מ תמצא מתחם.
• אזור השרון וצפון המרכז: כפר סבא – בפארק העירוני ע"ש יצחק ולד הוקמו 2 מגרשי פאדל איכותיים (עם הזמנה דרך אפליקציית "פאדל ישראל" כפי שפרסמה העירייה). נתניה – בתהליך: בעיר ימים וכנראה גם באזור דרום העיר. רעננה – תכניות בהמשך. הרצליה כאמור כבר עם מגרשים. כפר שמריהו – היה אירוע פאדל (כנראה מגרש פרטי).
• אזור ירושלים: ירושלים מפעילה מגרשים במרכז הטניס במלחה (יש שם 2 מגרשי פאדל שעובדים בחוגי ספורט ופתוחים גם לציבור בהשכרה). בנוסף, קם מועדון פרטי בשם "פאדל ירושלים" עם מספר מגרשים מקורים ותצפית יפה (פרויקט בשיתוף iTravelJerusalem). כך שתושבי ירושלים והסביבה כבר לא צריכים לנסוע לת"א כדי לשחק.
• צפון הארץ: הפאדל בצפון עדיין מתפתח אך מתחיל. חיפה – כרגע אין מתחם גדול ידוע, אך יש יזמים שפועלים (יש שמועות על מגרשים בקאנטרי או מרכז ספורט שיתווספו). קריות – גם בתכנון, אולי בקריית חיים. עמק חפר – יש מגרש(ים) במתחם פרטי (למשל מושב בית חרות הקים מגרש אחד). טבריה/כנרת – לא שמעתי על מגרשים, אבל ייתכן שמתוכנן כפר נופש להוסיף. גליל עליון – מוקדם עדיין, אם כי יש דיבור במטולה (מרכז הטניס שם) על הוספת פאדל בעתיד. ככל שהענף גדל, בטוח נראה מגרשים גם בנצרת, עפולה, כרמיאל וכו'.
• דרום הארץ: באר שבע – כן! בתחילת 2023 נחנכו 2 מגרשי פאדל במרכז הטניס והספורט של באר שבע, עם אפשרות הזמנה לציבור. אילת – יש כמה יוזמות תיירותיות, נדמה לי שבאחד מבתי המלון באילת הקימו מגרש פאדל לנופשים. אולי גם במתחם ספורט עירוני. אשדוד – ידוע שעיריית אשדוד תכננה מגרשי פאדל בפארקים חדשים, ואם לא 2024 אז 2025 ייפתחו. אשקלון – היה דיבור גם כן. יבנה – פרויקט בפארק. אפילו במצפה רמון הוזכר רעיון בשל עניין התיירות הספורטיבית שם.

למעשה, הדרך הכי טובה למצוא איפה לשחק היא להשתמש באפליקציות/אתרים ייעודיים. לדוגמה, יש אפליקציית Padel Israel להזמנת מגרשים, וכן אפליקציית +MigraShim (מגרשים+) שהוזכרה במאמר כמאגדת הזמנות במרכז הספורט באונ' ת"א ובמועדונים נוספים, ואפליקציית LAZUZ (לזוז) שמשמשת להזמנה בקאנטרי כפר סבא ואחרים. דרך אפליקציות אלו ניתן לראות רשימת מגרשים זמינים באזורך.

לסיכום, האפשרויות משחק הולכות ומתרבות. בערים רבות במרכז יש מתחמים מוסדרים; בשרון, ירושלים וב"ש כבר קיימים; ובשאר הארץ פרויקטים בדרך. מומלץ לעקוב אחר חדשות עירוניות או קהילות פאדל בפייסבוק – לעיתים קרובות מודיעים "נפתחו מגרשים חדשים ב__". בכל מקרה, כעת אפשר להגיד שבישראל יש היכן לשחק פאדל כמעט בכל אזור גיאוגרפי, במיוחד במרכז ובערים הגדולות.

איך מזמינים מגרש פאדל בישראל?

תשובה: הזמנת (שריון) מגרש פאדל הפכה לתהליך פשוט הודות לאפליקציות ואתרים ייעודיים. אלו הצעדים:

• זיהוי המתחם בו תרצה לשחק: ראשית, החלט על מיקום. ישנם מועדוני פאדל מסחריים (כמו Padel Israel בת"א/ראשל"צ וכו') וגם מגרשי פאדל עירוניים. רובם עובדים עם מערכת הזמנות אונליין.
• שימוש באפליקציות ייעודיות: בישראל נפוצות בעיקר שתי אפליקציות: "+MigraShim" (מגרשים+) ו**"Lazuz"** (לזוז).
  • +MigraShim: אפליקציה המשמשת להזמנת מגרשים במספר מתחמים, למשל מרכז הספורט באונ' ת"א ועוד. אתה מוריד את האפליקציה, נרשם עם פרטים, ובוחר את המתחם, תאריך ושעה פנויה הרצויה. התשלום מתבצע בכרטיס אשראי דרך האפליקציה, וההזמנה נקלטת.
  • Lazuz: אפליקציה פופולרית אחרת להזמנות – למשל היא משמשת במועדונים כמו קאנטרי כפר סבא ועוד. התהליך דומה: בוחרים מועדון, בודקים זמינות, משלמים ומשריינים.
• אפליקציית Padel Israel: במתחמים שמנוהלים על ידי חברת Padel Israel (כמו מתחם כפר המכביה, ראשל"צ), יש להם אפליקציה/אתר משלהם. למעשה, ייתכן שהיא מבוססת על אחת מהשתיים הנ"ל. לדוגמה, אתר פאדל ישראל מפנה להורדת האפליקציה שלהם להזמנות מגרש.
• אתרי אינטרנט ומוקד טלפוני: חלק מהמקומות מאפשרים הזמנה גם דרך אתר אינטרנט במחשב (למי שלא משתמש באפליקציה). למשל, אפשר להיכנס לאתר PadelIsrael או Padel360, להזדהות, לראות יומן ולהזמין. לחלק מהמועדונים גם יש אפשרות הזמנה בטלפון או וואטסאפ, במיוחד אם יש קושי טכנולוגי – אבל הדגש הוא על מקוון.
• הליך ההזמנה בפועל: תבחר יום ושעה – לרוב מגרשים מוזמנים למשבצות של שעה (או שעה וחצי). תראה גם את המחיר (שעות שפל בוקר זולות יותר, ערב יקר יותר). לעיתים תתבקש לציין כמה שחקנים (אך לרוב המחיר הוא פר מגרש, לא פר אדם). לאחר תשלום תקבל אישור דיגיטלי. בעת ההגעה למתחם, לרוב נותנים את שמך בשער/קבלה ומוודאים את ההזמנה במערכת, ואז נכנסים.
• הנחות ומנויים: יש מועדונים שמציעים הנחות לחברי מועדון/מנויים (סטודנטים, חיילים – למשל פאדל ישראל מפרט הנחות כאלה). כדי לקבלן לפעמים צריך להזין קוד או להירשם מראש במועדון. אפליקציות כמו HTZone (הייטקזון) מציעות הנחה לחברי מועדון צרכנות בהזמנת מגרשים (ראינו ב-HTzone מחירים מיוחדים). אם אתה זכאי, ודא שעדכנת זאת.
• הבאת ציוד והגעה: בהזמנה לרוב לא כולל מחבט וכדור, אז תביא ציוד. אם אין – בדוק אם אפשר לשכור במקום (ברוב המועדונים ניתן לשכור מחבט במקום תמורת תשלום קטן). הגיעו כמה דקות לפני תחילת הזמן כדי להתארגן.
• שיתוף עם אחרים: אם אין לך רביעייה מלאה, חלק מהאפליקציות מאפשרות "Join" – הצטרפות למשחקים. יש קבוצות וואטסאפ/פייסבוק שבהן שחקנים מפרסמים "מחפש שניים למגרש היום ב-20:00". זה יותר למציאת שחקנים ולא דרך האפליקציה. אבל תדע שניתן להזמין מגרש גם אם אין לך 4 – פשוט אז תצטרך לגייס את הנותרים באמצעות חברים או קבוצות קהילה.

למעשה, התהליך דומה להזמנת מגרש טניס או חדר בריחה: הכל דיגיטלי ונוח. צוין מפורשות: "רוב המועדונים מאפשרים הזמנת מגרש דרך אפליקציות ייעודיות…". אז הורד את האפליקציות "Padel" הרלוונטיות ותוך דקות תוכל לשריין משחק.

כמה עולה לשכור מגרש פאדל לשעה?

תשובה: עלות השכרת מגרש פאדל משתנה בהתאם למיקום, יום ושעה, אך אפשר לתת טווחי מחירים אופייניים בישראל:

• שעות שפל (בוקר/צהריים, אמצע שבוע): בדרך כלל זול יותר. למשל, בבוקר ימי חול ניתן למצוא מחירים סביב 100-130 ש"ח לשעה למגרש. לדוגמה, במחירון הייטקזון עבור פאדל ישראל ראינו השכרת מגרש בשעה – בוקר: 120 ₪ (מחיר מלא). יש מקומות שמציעים גם 100 ₪ בבקרים כדי לעודד שימוש.
• שעות שיא (ערב, סופ"ש): אלה הזמנים המבוקשים ולכן יקרים יותר. מקובל לראות מחיר של 150 ₪ לשעה בערבים. למשל, מחירון פאדל ישראל מציג השכרת מגרש לשעה בשעות רגילות 150 ₪. בסופ"ש (שישי אחה"צ או שבת) גם כן סביב 150 ₪.
• שעה וחצי: יש מתחמים שמציעים משחקים של 90 דקות. המחיר אז פרופורציוני – ראינו 150 ₪ לבוקר 1.5 שעות, 210 ₪ ל-1.5 שעות בשעות שיא. זה למעשה אותו יחס (כי 150 לשעה שיא -> 225 לשעה וחצי, אבל בהצצה המחירון מראה 210 – אולי הנחה קלה על שעה וחצי).
• הנחות חברי מועדון/קבוצות: אם את/ה שייך למועדון מסוים (נניח עובדי הייטקזון, או חבר מועדון פאדל כלשהו בתשלום), אפשר לקבל הנחות של 10%-30%. למשל, בהייטקזון חברי PRO קיבלו מגרש בוקר ב-85 ₪ במקום 120, ובערב ~117 ₪ במקום 150. ילדים/סטודנטים לעיתים מקבלים 10%-20% הנחה בשעות מסוימות.
• מיקום: מרכז הארץ לרוב בטווחים שהזכרנו. במקומות פריפריה אם יש מגרש ציבורי יתכן שעלות ההזמנה נמוכה יותר, לעיתים דרך המתנ"ס – למשל 80-100 ₪. אם זה יוזמה פרטית ייתכן דומה למחירי המרכז. בדרך כלל, מתחמים פרטיים יישור קו סביב 120-150.
• מבצעים מיוחדים: חלק מהמועדונים עושים דילים – למשל, 10 שעות במחיר 9 (כרטיסיות), או "Happy Hour" מוזל בצהריים. שווה להתעדכן מול המועדון המקומי.
• חלוקת העלות: חשוב לציין שהמחיר הוא למגרש, לאדם. כלומר, אם שעה בערב עולה 150 ש"ח, וארבעתכם מתחלקים, יוצא ~37.5 ש"ח לאדם לשעה משחק – מחיר סביר מאוד לפעילות ספורט (זול יותר ממשחק באולינג או חדר בריחה, למשל).

לסיכום, אפשר לומר באופן גס: 100-150 ש"ח לשעה למגרש פאדל הוא הטווח ברוב המקומות. 100 בחלק מהמקומות/זמנים, 120-130 ממוצע, 150 בשיא. שעה וחצי בהתאם (~150-210). מחיר זה דומה לעלויות השכרת מגרש טניס מקורה. כמובן, תמיד כדאי לבדוק ספציפית את המתחם הרצוי, כי יכולות להיות סטיות.

האם יש מועדוני פאדל או ליגות בישראל?

תשובה: כן, עם צמיחת הענף בישראל, החלו להתגבש מועדוני פאדל מסודרים וליגות תחרותיות לחובבים ולמתקדמים. כמה דגשים:

• מועדוני פאדל: כבר כיום פועלים מספר מועדונים רשמיים. "מועדון" יכול להיות פיזי (מתחם מגרשים שמארגן פעילויות) וגם חברתי (קבוצת שחקנים שיש לה מבנה ארגוני). למשל:
  • Padel Israel Club: זוהי רשת המפעילה את המתחמים הגדולים בת"א, ר"ג, ראשל"צ וכו'. הם מציעים "חברות מועדון" עם הטבות, מפעילים אקדמיה (חוגים ואימונים), וארגנו תחרויות ופעילויות חברתיות.
  • Wilson Padel Club הרצליה: פועל תחת מותג Wilson במרכז הטניס הרצליה/קאנטרי דקל – שם יש קבוצות אימון, אירועים וכו'.
  • Top Padel נתניה/רחובות וכו': ייתכן שזהו שם של עסק פרטי, אבל הם מתפקדים כמעין מועדון שמארגן מפגשים.
  • מועדוני טניס שהוסיפו פאדל: למשל, מרכזי הטניס בירושלים ובאר שבע – המפעילים חוגים וקבוצות פאדל בנוסף לטניס. כך נוצרת מסגרת לשחקנים המקומיים עם מדריכים.
• ליגות מקומיות: בשלב הנוכחי, מתחילים להופיע ליגות חובבים. לדוגמה, יש ליגת פאדל ארצית בניהול העמותה – אולי במתכונת דירוג לאומי (העמותה הקימה את "הדירוג הלאומי"). ייתכן שמארגנים תחרויות ליגה בין מועדונים (כמו ליגת טניס). כמו כן, ערים כמו ת"א/ראשל"צ יכולות לארגן ליגה עירונית למנויים שלהן.
  • עדות לזה ניתן למצוא בפרסומים: "חוגי פאדל לילדים, ליגות ותחרויות למבוגרים" – למשל, במרכז הספורט ברמת שרון/ת"א מזכירים שיש ליגות פעילים.
  • נראה שהפורמט מתהווה: סביר שהעמותה תיצור ליגה ארצית ברמות (מתחילים/ביניים/מתקדמים). גם קבוצות מאורגנות: למשל, קבוצת פייסבוק "קהילת הפאדל של תום בקשי" מדברת על "קידום תחרויות".
• תחרויות וטורנירים: מלבד ליגה שוטפת, נערכות תחרויות נקודתיות: טורנירי סוף שבוע, טורנירי דירוג. למשל, ב-2022 נערך "אליפות ישראל" לא רשמית ראשונה. במכביה 2022 הייתה תחרות פאדל (שבה זכו זוג גברים ארגנטינאים ואולי זוג ישראלי הגיע רחוק). ב-2024 מתוכנן טורניר גדול בהרצליה ועוד.
• חוגים וקבוצות מודרכות: מועדונים מפעילים ליגות פנימיות – נניח, מפגשי "House League" שבועיים בהם חברי מועדון נפגשים ומשחקים משחקים מדורגים. יש גם ליגות זוגות קבועים: אתה ובן זוגך נרשמים ומשחקים מדי שבוע נגד זוג אחר, כמו ליגות חובבים בטניס.
• הצטרפות: כדי להצטרף למועדון או ליגה, אפשר לפנות למועדון פאדל הקרוב. למשל, Padel Israel מציע רישום לחברות (עם הטבות בהזמנות, טורנירים פנימיים וכו'). העמותה ILPA השיקה מערכת דירוג לאומי – ניתן להירשם דרכם כדי לקבל דירוג ולשחק בטורנירים רשמיים.

בשורה התחתונה: המצב מזכיר את תחילת ימי הטניס בישראל – מספר מועדונים מוקמים ויוצרים מסגרות תחרותיות וחברתיות. היום כבר קיימת קהילה פעילה: יש חוגים למבוגרים, ליגות חובבים ברמות שונות, וטורנירים שמתרחשים כמעט מדי חודש איפשהו בארץ. אם אתה רוצה להצטרף לליגה, חפש ברשתות "ליגת פאדל ישראל" או שאל במועדון המקומי – סיכוי טוב שתמצא מקום המתאים לרמתך. עם הגידול בענף, הליגות רק יתרחבו.

מי הגוף הרשמי שמארגן את הפאדל בישראל?

תשובה: הגוף המרכזי שמוביל ומארגן את ענף הפאדל בישראל הוא העמותה לקידום פאדל איכותי (ע"ר) – לעיתים מכנים אותה בקיצור ILPA (Israel Padel Association). להלן תפקידה ופעילותה:

• הקמה והכרה: העמותה נוסדה בשנת 2021 על ידי קבוצה של חובבי פאדל במטרה לקדם את הענף בארץ בצורה מסודרת. בשנת 2022 היא קיבלה הכרה רשמית מהתאחדות הפאדל העולמית (ה-FIP). המשמעות היא שהיא הנציגה הרשמית של ישראל מול הגופים הבינ"ל, מה שמאפשר לשלוח נבחרת לאליפויות עולם, ועוד.
• מטרות ופעילות: מטרות העמותה הן להגדיל את חשיפת הציבור הישראלי לפאדל, לפתח שחקנים מקצועיים ולהכשיר דור צעיר של שחקנים ומדריכים. הם פועלים בארגון תחרויות, דירוג לאומי, הכשרות מאמנים, ושיתוף פעולה עם עיריות ומועדונים. סביר שהם מסייעים בתיאום הקמת מגרשים (ייעוץ תקני וכו').
• דירוג וליגה: העמותה מפעילה את הדירוג הלאומי הרשמי של שחקני פאדל בישראל. שחקנים רשומים בעמותה צוברים נקודות בתחרויות מוכרות, וכך ניתן לדרג את הטובים בארץ – בדומה לדירוג טניס. העמותה גם מארגנת אליפויות ארציות וטורנירים רשמיים. לדוגמה, התקיימה בסוף 2022 אליפות ישראל פתוחה ראשונה בחסותם.
• נבחרות וייצוג בינ"ל: מכיוון ש-ILPA מוכרת על ידי ההתאחדות הבינ"ל, היא אחראית על בחירת וארגון נבחרת ישראל בפאדל לתחרויות בינלאומיות (אליפות עולם/אירופה). כבר ב-2022 נעשו צעדים בכיוון – כמו משחק ידידות מול איחוד האמירויות בחסות השגריר. בשנת 2023/24 ישראל הצטרפה למסגרות האליפות האירופית (למשל השתתפות במשחקי אירופה 2023 בפאדל). העמותה מרכזת את הנושא הזה.
• שיתוף פעולה עם מועדונים: ILPA לא מחליפה את המועדונים הפרטיים, אלא עובדת איתם. לרוב, מועדונים שולחים נציגים לתחרויות העמותה. חלקם אולי חברים רשומים בעמותה. ייתכן שבהמשך העמותה תהפוך לאיגוד רשמי תחת הוועד האולימפי או התאחדות הספורט – כרגע היא עמותה פרטית מוכרת.
• מידע ושירותים: לעמותה יש אתר (ilpa.co.il) שבו ניתן למצוא מידע על "מה זה פאדל", חדשות, רישום לעמותה, דירוג וכו'. מי שרוצה להירשם כחבר בעמותה יכול דרך האתר, מה שמעניק זכות להשתתף בתחרויות רשמיות ודירוג.

בנוסף לעמותה, יש גם את התאחדות הטניס בישראל – בעבר הם שקלו לכלול פאדל במסגרת ענפי המחבט שהם מנהלים. כרגע נראה שהפאדל מתנהל בנפרד דרך העמותה הייעודית. בעתיד, אם הפאדל יצטרף למועצה להסדר ההימורים או לאיגוד ספורט רשמי, ייתכן שהעמותה תשודרג ל"איגוד הפאדל" תחת אותה מטריה.

בשורה התחתונה, נכון להיום העמותה (ILPA) היא הגוף הרשמי שאחראי לקדם, לארגן ולייצג את הפאדל בארץ. כל שחקן רציני או מתעניין יכול לפנות אליה כדי לקבל הדרכה לגבי מסגרות תחרותיות, חוגים מוכרים וכדומה.

האם יש נבחרת ישראלית בפאדל?

תשובה: כן, בשנים האחרונות החל להתגבש צוות שמייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות – למעשה נבחרת ישראל בפאדל. כמה פרטים:

• הקמה והכרה: לאחר שהעמותה הישראלית (ILPA) הצטרפה רשמית לפדרציה הבינלאומית (FIP) ב-2022, נפתחה הדרך להרכיב נבחרת לאומית. לפני כן, לא הייתה התארגנות רשמית.
• משחקי ידידות ראשונים: במרץ 2022 יצאה קבוצה של שחקנים ישראלים (גברים) למשחק ידידות מול איחוד האמירויות שהוזמן על ידי שגריר האמירויות בישראל. זה היסטורי כי היה שיתוף פעולה ספורטיבי חדש בעקבות הסכמי אברהם. הנבחרת הישראלית כללה אז שחקנים מובילים בזירה המקומית (חלקם אולי בעלי רקע טניס). זה מעין הופעת בכורה בלתי רשמית.
• הרכב הנבחרת: הנבחרת מורכבת ממספר זוגות טובים. אין עדיין "מקצוענים" מוחלטים בישראל, אבל יש כמה שחקנים שלקחו את הענף ברצינות. למשל, ישראלים עם רקע טניס מקצועני בינוני-גבוה שהסבו לפאדל – אלה מועמדים טבעיים לנבחרת. ככל שטורנירים מקומיים מתקיימים ודירוג לאומי מתבסס, מאמני הנבחרת בוחרים את השחקנים הטובים לפי דירוג ותפקוד.
• תחרויות רשמיות: ב-2023, ישראל לראשונה נרשמה לאליפות אירופה בפאדל או למשחקי אירופה (European Games) שבהם פאדל הופיע. ייתכן שהנבחרת התחרתה במוקדמות אליפות העולם/אירופה. עדיין, ישראל כנבחרת צעירה – כנראה לא העפנו עדיין (ספרד, צרפת, איטליה וכו' הן מעצמות). אבל עצם ההשתתפות זה צעד גדול.
• נבחרת נשים: הפאדל פופולרי גם בקרב נשים. נשאלת השאלה אם קמה גם נבחרת נשים. סביר שכן – לרוב בטורנירי נבחרות צריך נבחרת גברים ונבחרת נשים (בנפרד). ייתכן שב-2023 לראשונה גובשה גם נבחרת נשים ישראלית. הן היו מורכבות משחקניות טניס עבר וגם חובבות מצטיינות.
• הישגים: עדיין אין הישגים משמעותיים (למשל זכייה באליפות). המטרה הנוכחית היא לצבור ניסיון, אולי לנצח נבחרות בדרג ב' (כמו משחקים מול מדינות שהפאדל בהן בתחילת דרכו – למשל, מלטה, קפריסין וכד'). בעתיד, שאיפות יכולים לכלול התקדמות בדרג האירופי.
• מסגרת הנבחרת: העמותה כנראה מינתה קפטן/מאמן לנבחרת (אולי מאמן זר, אולי ישראלי בכיר). הנבחרת נפגשת למחנות אימון לקראת אירועים. מכיוון שהשחקנים לא מקצוענים במשרה מלאה, הם מתאמנים בעיקר במועדוניהם ומגיעים לתחרויות. עם התפתחות הענף, אולי יהיו עתידית "סגל קבוע" ואימונים סדירים.

דוגמה לשחקן בנבחרת: שמעתי על אייל קשני (לשעבר טניסאי נוער) שהיה מעורב, ועל עוד כמה כמו טל ארוס, וכיו"ב – אלו שמות שצצו בכתבות. ייתכן גם ששחקנים עולים חדשים מארגנטינה/ספרד (שגרים בארץ) הצטרפו לתת פוש מקצועי.

בסיכום, כן, לישראל יש נבחרת פאדל גברים ונשים בהתהוות. היא עדיין בתחילת דרכה, אך כבר השתתפה במשחקים בינלאומיים ידידותיים וככל הנראה גם באליפויות רשמיות. הנבחרת פועלת תחת העמותה הארצית, והשאיפה שתייצג את ישראל בהצלחה ככל שהענף כאן יתחזק.

האם נערכות תחרויות פאדל בישראל?

תשובה: בהחלט, עם התפתחות הענף, החלו להיערך יותר ויותר תחרויות פאדל בישראל בדרגים שונים:

• טורנירים רשמיים (אליפות ישראל ודירוג): העמותה לקידום הפאדל החלה לארגן אליפויות לאומיות ותחרויות דירוג. למשל, ב-2022 התקיימה כנראה אליפות ישראל הראשונה בפאדל (ייתכן באופן לא-רשמי, אך בחסות העמותה). בשנת 2023 התקיימה אליפות ישראל רשמית בהשתתפות מיטב השחקנים, כדי לקבוע את האלופים הארציים ואת דירוגם. תחרויות כאלה נערכות במספר מקצים: זוגות גברים, זוגות נשים, אולי זוגות מעורבים (בתחרויות חבריות).
• ליגות מקומיות: כפי שצויין, יש ליגות חובבים. יתכן שחברות ספורט פרטיות (כמו SmashitPadel) מארגנות ליגות למנוייהם. חלק מהמועדונים הקימו ליגה פנימית. גם קבוצות ריכוז אזוריות – למשל "ליגת פאדל תל אביב" – בה כמה רמות (A, B, C) שמתחרות בשיטת בתים לאורך העונה.
• טורנירים פרטיים/מסחריים: מותגים וחברות ערכו טורנירים פתוחים. למשל, מותגי ציוד (Adidas, Wilson) נותנים חסות לטורניר בו הזוכים מקבלים פרסים. כבר ראינו הכרזות על "טורניר פתוח ב-__ " בהרצליה, ראשל"צ וכו'.
• קטגוריות רמה וגיל: כדי לעודד השתתפות רחבה, הטורנירים מחולקים לרמות. יש טורנירים למתחילים, בינוניים ומתקדמים, כך שכל אחד יכול להתחרות בקבוצת יכולת שלו. בנוסף, מתחילים להופיע טורנירי נוער – לגילאי U14, U16 וכד', שכן יש ילדים בחוגים שרוצים להתחרות.
• תחרויות בינלאומיות בישראל: בשנת 2023 הייתה כוונה לארח סבב מקצועני כלשהו (יתכן טורניר מסדרת FIP Rise או FIP Star – טורניר בינלאומי דרג נמוך) בישראל. לא בטוח אם קרה ב-2023, אך זה בתכנון. ייתכן שב-2024 או 2025 ישראל תארח אירוע של ה-World Padel Tour או ה-Premier Padel. התשתיות עדיין קטנות, אבל קיים עניין.
• מכביה וטורנירים רב-ענפיים: במכביה 2022 נערך טורניר פאדל בהשתתפות משלחות (אולי לא רשמי אבל במסגרת המכביה). זוהי דוגמה לשילוב בענף מול ספורטאים יהודיים מחו"ל – הזוכים היו כנראה ארגנטינאים/ספרדים. אולי במכביה 2025 צפוי טורניר גדול יותר, כי הענף כבר מבוסס.
• השתתפות ישראלים בחו"ל: אמנם לא "בישראל", אך שווה לציין ששחקנים ישראלים אחדים נוסעים לטורנירים בחו"ל כדי לצבור ניסיון ונקודות. לדוגמה, זוג ישראלי יכול לטוס לאירופה ולהשתתף ב-FIP Futures. ההישגים עדיין צנועים, אבל הניסיון חלק מההתפתחות.

תחרויות פאדל מקבלות יותר חשיפה כעת: למשל, אתרי ספורט מתחילים לסקר. אולי ראית כותרת "הסתיימה אליפות ישראל בפאדל – אלופים חדשים מוכתרים". כמו כן, הערים מתגאות בטורנירים: עיריית הרצליה למשל אירחה טורניר באוקטובר 2024.

אם אתה שחקן שמעוניין להשתתף, הדרך היא לעקוב אחר פרסומי העמותה וקבוצות מדיה חברתית. לרוב מכריזים על רישום פתוח, אתה נרשם עם בן זוג (או שהם יכולים לשדך בן זוג במקרה הצורך), משלם דמי רישום, ומגיע ביום האירוע.

לסיכום, כן, יש תחרויות פאדל בארץ – החל מאירועי חובבים ועד אליפות ישראל רשמית ואף ייצוג בינלאומי. הענף נעשה תחרותי ומאורגן יותר משנה לשנה, כך שסצנת התחרויות רק תלך ותתרחב.

פאדל בעולם ותחרויות

האם פאדל הוא ענף ספורט אולימפי?

תשובה: נכון להיום (2025), פאדל אינו ענף אולימפי רשמי. זאת אומרת שהוא לא נכלל בתוכנית התחרויות של המשחקים האולימפיים. עם זאת, נעשו צעדים משמעותיים בכיוון:

• הכרה עולמית: הפאדל הוכר כענף ספורט בינלאומי ע"י ה-IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) ברמה של ARISF – שזה סטטוס של "ספורט מוכר" אך לא אולימפי. בשנת 2019, ה-IOC העניק לפאדל מעמד של ספורט מוכר, מה שפותח פתח למעקב וצירוף עתידי.
• דרישות אולימפיות: כדי שספורט יהפוך לאולימפי, עליו להיות נפוץ במספר רב של מדינות ובמספר יבשות, עם פדרציה בינלאומית מסודרת ועמידה בכללי IOC (כולל מאבק בסמים וכו'). פאדל כבר מקיים אליפויות עולם מאז 1992, ויש פדרציה בינ"ל (FIP) פעילה. נכון ל-2022, לפי נתוני Statista, משוער שיש כ-25 מיליון שחקנים בעולם ויותר מ-40 מדינות פעילות. זה פקטור חיובי.
• משחקים יבשתיים ואזוריים: פאדל נכנס לתכניות של אירועים איזוריים – למשל, במשחקי אירופה (European Games) בשנת 2023 נערכו תחרויות פאדל לראשונה, תחת חסות ה-IOC. כמו כן הוא הוכלל במשחקי הים התיכון 2026 (הוכרז שפאדל יהיה ענף במשחקים אלה). אלה תחרויות בהשתתפות מדינות מ-OIC, וזה צעד לכיוון האולימפי.
• סיכוי בעתיד: יש דיבור שפאדל עשוי להיכנס לאולימפיאדת לוס אנג'לס 2028 או בריסביין 2032, אך זה לא מובטח. מתחרה על מקום גם ענף הפיקלבול שפורח בארה"ב (אבל פיקלבול פחות נפוץ גלובלית). ייתכן שפאדל, בשל תפוצתו באירופה, אמריקה הלטינית, המזרח התיכון ואף אסיה, יקדים.
• מאמצים של גופים: ה-FIP יחד עם ה-Premier Padel (סבב חדש בחסות פיפ"א/קטאר) דוחפים למיצוב הענף גבוה. "פאדל to Olympics" הוא סלוגן שנשמע. גם כוכבי ספורט (כמו נובאק ג'וקוביץ') תומכים בענף, מה שמעלה פרופיל.
• מדוע עדיין לא אולימפי: כנראה בעיקר עניין של זמן ותהליך. ה-IOC מוגבל בכמות ענפים במשחקים, ובכל מחזור מוסיפים/מסירים ענפים לפי פופולריות ועניין לצעירים. פאדל הוא מועמד חזק אבל צריך להתחרות עם אחרים.

לכן, נכון לעכשיו – לא תראה מדליות אולימפיות בפאדל. אך אולי כבר באולימפיאדה הבאה או זו שאחריה זה ישתנה. יש שמועות על כך שבאולימפיאדת 2024 בפריז יהיה אירוע ראווה לא רשמי בפאדל, מה שמעיד על התעניינות.

בכל אופן, פאדל הוא ספורט תחרותי בינלאומי מוכר, עם אליפויות עולם (למשל אליפות עולם לנבחרות נערכה בדוחא 2021). אם המגמה תימשך, קיים סיכוי טוב שבשנות ה-30 של המאה ה-21 פאדל יהפוך לענף אולימפי רשמי.

באילו מדינות פאדל הוא פופולרי במיוחד?

תשובה: פאדל צבר פופולריות עצומה במספר מדינות, בעיקר בעולם דובר הספרדית ובאירופה, וכיום גם מתרחב ברחבי העולם. הבולטות במיוחד:

• ספרד: ללא ספק ספרד היא מעצמת הפאדל #1. פאדל הוא הספורט השני הכי נפוץ בספרד (אחרי כדורגל) מבחינת כמות משתתפים. נכון ל-2022 הוערכו כ-5 מיליון שחקני פאדל בספרד – מספר מדהים. בכל עיר ועיירה בספרד יש מגרשי פאדל, והמון טורנירים. טובי השחקנים בעולם (כמו אלחנדרו גלאן, חואן לבּרון) הם ספרדים.
• ארגנטינה: מולדת הפאדל במידה רבה (אמנם הומצא במקסיקו, אבל ארגנטינה הריצה עם ספרד). בשנות ה-90 פאדל היה ענק בארגנטינה ויש שוב פריחה. להערכת Statista, ארגנטינה עם כ-1.4 מיליון שחקנים. גם משם צמחו אגדות (כמו פרננדו בלסטגין, “Bela”).
• איטליה: בשנים אחרונות איטליה חווה בום בפאדל. מספר השחקנים הגיע למעל מיליון. בכל ערי איטליה פותחים מגרשים, וסלבס (כדורגלנים וכו') מקדמים את זה. איטליה גם מצליחה ברמה תחרותית (נבחרתה חזקה).
• צרפת: גדל מהר. צרפת אירחה את אליפות העולם 2022. יש כבר מאות מגרשים, ושחקנים צרפתים מטפסים בדרוג.
• ברזיל, מקסיקו, אורוגוואי, צ'ילה: באמריקה הלטינית מעבר לארגנטינה, גם במדינות אלו פאדל פופולרי. מקסיקו – ארץ ההמצאה – חזרה לאמץ זאת (יש ~מיליון שחקנים). בברזיל, במיוחד בדרום המדינה, פאדל קיים כבר שנים. אורוגוואי וצ'ילה מקיימות ליגות מקומיות חזקות.
• מדינות נוספות באירופה:
  • שוודיה: באופן מפתיע, שוודיה עברה "טרפת פאדל" לפני כמה שנים (כדורגלן זלאטן איברהימוביץ' פתח מתחמי פאדל, ועכשיו יש אלפי מגרשים). ישנם שחקנים שוודים טובים ואף טורנירים גדולים שם.
  • בלגיה, פורטוגל: גם שם צומח. בבלגיה קיים סבב חובבים ענק. בפורטוגל, שנהנתה מהשפעת השכנה ספרד, פאדל מאוד נפוץ במיוחד באזורי הנופש.
  • המזרח התיכון: איחוד האמירויות, כווית, קטר – נכנסו חזק. קטר אפילו השקיעה ב-Premier Padel (סבב חדש), ואירחה טורנירי על. דובאי ואבו דאבי בנו מגרשים רבים (הרבה אירופאים שם). גם מצרים החלה לשחק.
• בריטניה וארה"ב:
  • בבריטניה הפאדל עדיין נישתי, אבל יש צמיחה (שחקן הטניס אנדי מארי השקיע בחברות פאדל).
  • בארה"ב, הפיקלבול תפס יותר, אבל פאדל מתחיל לחלחל בעיקר במיאמי, טקסס וקליפורניה שבהם קהילות היספניות ואירופאיות. אולי 30-40 אלף שחקנים כרגע – קטן ביחס לאוכלוסיה. אך משקיעים (כמו הנסיך הסעודי, דרך "Padel Club" בוחים) מנסים להביא פאדל לארה"ב.
• עוד: אוסטרליה התחילה (סידני ומלבורן), דרום אפריקה, הודו, ושכנותינו יוון וטורקיה – בכל אלה צומחים מועדונים.

לפי Statista 2024:
Top countries by players:

1. ספרד ~5.5 מיליון,
2. איטליה ~1.5 מיליון,
3. ארגנטינה ~1.4 מיליון,
4. מקסיקו ~1.0 מיליון,
5. צ'ילה ~1.0 מיליון.

מדינות כמו שוודיה, צרפת, פורטוגל כנראה 0.5-1 מיליון.

לסיכום, הפאדל פופולרי ביותר בספרד וארגנטינה, ואחריהן איטליה, שוודיה, צרפת, ברזיל, מקסיקו. באירופה הוא נפוץ במערב ובדרום, בלטינאמריקה בחלק גדול מהמדינות, ובמזרח התיכון במגמת עלייה. ישראל, אגב, ביחס לגודל אוכלוסייה מתחילה להיכנס לרשימה (עשרות אלפי שחקנים כאן תוך שנים ספורות).

מי הם השחקנים הטובים בעולם בפאדל?

תשובה: בדומה לטניס, גם בפאדל יש דירוג עולמי של שחקנים מקצוענים. נכון לאמצע העשור הנוכחי (2024/2025), כמה מהשמות הבולטים ביותר בזירת הגברים והנשים:

גברים (Men):

• ארטורו קוֹאוּלוֹ (Arturo Coello): שחקן ספרדי צעיר שהפך לכוכב על. יחד עם בן זוגו טאפיה (ראה מטה) שלטו בסבב 2023, זכו בטורנירים רבים. קואולו, גובהו ~1.90, ידוע בסמאשים האדירים שלו.
• אגוסטין טאפיה (Agustín Tapia): ארגנטינאי. בשנים 2022-2023 עלה לצמרת ונחשב אולי לשחקן המוכשר בעולם. עם קואולו היו צמד כמעט בלתי מנוצח. יש לו שליטה נהדרת בכדור וחבטת "ויגורה" מעולה.
• אלחנדרו גלאן (Alejandro Galán): ספרדי, דורג מס' 1 בעולם בעבר (2020-2022) יחד עם חואן לבּרון. עדיין בצמרת הגבוהה (טופ 5). אתלטי מאוד ומלא יצירתיות.
• חואן לבּרוֹן (Juan Lebrón): ספרדי, היה #1 בעולם בין 2019-2022. כינויו "אל לובו" – הזאב. מהיר ושחקן התקפי בחסד. סבל מפציעות מעט ב-2023 אך חוזר בכוח.
• פרננדו בלסטגין (Fernando Belasteguín): אגדה ארגנטינאית. היה מדורג #1 בעולם במשך 16 שנים רצופות (!) בעבר. כיום בסוף שנות ה-40 לחייו ועדיין תחרותי בטופ 20. כינויו "בלה". נחשב גדול שחקני הפאדל בהיסטוריה.
• פרנסיסקו "פאקו" נאבארו (Paquito Navarro): ספרדי פופולרי, בעבר מס' 2 בעולם. קהל אוהב אותו בשל משחק יצירתי ואמוציונלי. כיום בטופ 10.
• מרטין די נדו (Martín Di Nenno) & פרנקו סטופַּצוּ'ק (Franco Stupaczuk): צמד ארגנטינאים חזקים מאוד, היו מדורגים 2-3 בשנים אחרונות. די ננו התגבר על תאונה קשה וחזר לשיא. סטופה ידוע בהגנה עילאית.

נשים (Women):

• אלחנדרה סאלזאר (Alejandra Salazar): ספרדייה, אחת המדורגות ראשונות בשנים האחרונות. בעלת מכות חזקות וניסיון רב.
• ג'מה טריאי (Gemma Triay): ספרדייה, שיתפה פעולה עם סאלזאר כצמד מס' 1 (עד 2022). שחקנית גבוהה עם סמאש חזק.
• פאולה חוסאמאריה (Paula Josemaría): ספרדייה צעירה יחסית, התקדמה לצמרת. ב-2022/23 צמד חוסאמאריה/אריאנה סאנצ'ס היה בטופ.
• אריאנה סאנצ'ס (Ariana Sánchez): ספרדייה, שותפתה של חוסאמאריה, מדורגת גבוהה. בעלת כישורי הגנה מעולים.
• מרתה אורטגה (Marta Ortega): שחקנית ספרדייה, לשעבר #1 בגיל צעיר (כינוי "הנסיכה"). עדיין בטופ 5.
• דלפין דהורנייה (Delfina Brea): ארגנטינאית צעירה, עולה בדירוג, משחקת עם השותף הספרדי ביאטריס גונסאלס – יחד הן זכו בכמה תארים.
• עוד שמות בולטים: פאטי יאגונו, וירג'יניה רייה (ספרדיות ותיקות).

הדירוג משתנה מעט משנה לשנה. נכון ליוני 2024, למשל, בדירוג ה-FIP (סבב Premier) מובילים קואולו וטאפיה אצל הגברים, ובנשים כנראה חוסאמאריה וסאנצ'ס מדורגות ראשונות. בסבב WPT המקביל, רשימת הטופ דומה.

שווה לציין: חלק מהצמדים מתפרקים ומתערבבים כל שנה בערך, בניסיון למצוא התאמה מושלמת. לכן מי שמוביל שנה אחת יכול להיות עם שותף חדש שנה הבאה.

בקיצור: בפאדל גברים כרגע שולטת המשלחת הספרדית-ארגנטינאית: טאפיה (ARG) וקואולו (ESP) כהצמד החם, ולברון-גלאן (ESP) כאגדות עדכניות. בנשים, ספרד שולטת כמעט מוחלט: הצמדים של סאלזאר/טריאי ושל חוסאמאריה/סאנצ'ס הם הבכירים.

האם ספורטאים מפורסמים משחקים פאדל?

תשובה: כן, המון ספורטאים מפורסמים (ובעיקר כדורגלנים וטניסאים) נדלקו על הפאדל, וחלקם אף מקדמים אותו. הנה כמה דוגמאות ידועות:

• כדורגלנים:
  • ליונל מסי: מסי התוודע לפאדל דרך חברו ססק פברגאס, ואף בנה מגרש פאדל בביתו. הוא משחק לעיתים להנאה עם חברים. (יש תמונות שלו משחק עם לואיס סוארז).
  • כריסטיאנו רונאלדו: פחות ידוע אם משחק, אבל CR7 פתח ברשת המלונות שלו (Pestana CR7) מגרשי פאדל זמינים לאורחים, ויש איזכורים ששיחק בדובאי.
  • דויד בקהאם: בקהאם התלהב מפאדל בספרד, ובנה מגרש פאדל באחוזתו בקוטסוולדס באנגליה. הוא נראה משחק עם בניו, ודווח שגם עם ניימאר.
  • זלאטן איברהימוביץ': איברהימוביץ' הוא מהכדורגלנים המקושרים ביותר לפאדל. הוא פתח רשת מועדוני פאדל בשוודיה בשם Padel Zenter. זלאטן עצמו משחק ומתחרה עם חברים (כנראה לא מקצועי אבל טוב).
  • גארי נוויל וריו פרדיננד (כדורגלני עבר אנגלים): פתחו יחד מרכז פאדל במנצ'סטר ומקדמים את הענף בבריטניה.
  • עוד כדורגלנים: הרבה! ג'רארד פיקה (ברצלונה) משחק פאדל ומארגן טורנירים עם חברים. אנדראה פירלו (איטליה) משחק המון בפנאי. כמעט כל שחקן ספרדי – ראמוס, צ'אבי, איקר קסיאס – שיחקו פאדל; זה חלק מתרבות הספורט שם. גם בקרב מאמני כדורגל: זינדין זידאן שיחק קצת, ומוריניו התנסה.
• טניסאים:
  • רפאל נדאל: נדאל אוהב פאדל ומשחק כשיקומון בשביל הכיף. במרכז האקדמיה שלו במיורקה יש מגרשי פאדל. הוא שיחק מול חברו פאולו מאלדיני (כדורגלן מילאן) בטורניר ראווה.
  • נובאק ג'וקוביץ': נובאק ניסה פאדל ומשתעשע בו, ואף צולם באימון פאדל. אמנם הוא מתבדח שאשתו מנצחת אותו. הוא גם הביע תמיכה שפאדל יהיה אולימפי.
  • אנדי מארי: מארי השקיע בחברת פיתוח מועדוני פאדל (Game4Padel) בבריטניה. הוא עצמו אמר ששיחק כמה פעמים ונהנה.
  • ג'ון מקנרו ובוריס בקר: שיחקו תחרות ראווה בפאדל במהלך טורניר בארה"ב לקידום הענף – מה שמראה שגם אגדות טניס נהנות ממנו.
  • שחקני טניס ספרדים בדימוס: רבים הפכו למאמני פאדל או חובבים מושבעים – חואן קרלוס פררו, סרחי ברוגרה, אראנצ'ה סנצ'ז, ועוד. טומי האס (גרמני) הפך למכור לפאדל בלוס אנג'לס. רובין סודרלינג (שוודיה) נכנס לעסקי ציוד פאדל.
• סלבריטאים אחרים:
  • מלכים ופוליטיקאים: מלך ספרד פיליפה משחק פאדל, גם המלך חואן קרלוס היה משחק בצעירותו. מלך שבדיה קרל גוסטב – לא בטוח, אבל הנסיכה ויקטוריה כן התנסתה. באמירויות, שייח'ים התנסו.
  • שחקני גולף ופורמולה 1: שחקן הגולף סרחיו גרסיה אירגן טורניר פאדל לצד חברים. נהג F1 פרננדו אלונסו משחק לפנאי.
  • אנשי עסקים: מייסד Inditex (זארה) אמןסיו אורטגה הוא חסות עיקרית של World Padel Tour. גם מנכ"לים בספרד נוהגים לסגור עסקאות על מגרש פאדל כמו שיש שעושים בגולף.

בישראל, ספורטאים וכוכבים גם התאהבו:

• הזמר עומר אדם נצפה משחק פאדל (כתבה ב-mako).
• כדורגלנים כמו יוסי בניון, ברק יצחקי – משחקים פאדל בשעות הפנאי.
• טניסאים ישראלים לשעבר כמו אנדי רם – אימצו פאדל ואף מקדמים (אנדי רם הקים מועדון פאדל בהרצליה אם אני זוכר נכון).

המשיכה של ספורטאים לפאדל מוסברת בכך שזה ספורט תחרותי וכיפי אך פחות תובעני מהענף המקורי שלהם (כדורגלנים אחרי פרישה מחפשים לשמור כושר בכיף, פאדל מושלם לזה; טניסאים אוהבים תחרות מחבט בלי הלחץ של סבב ATP).

התוצאה: נוכחות ידוענים מביאה עוד חשיפה. תמונות של מסי משחק, או סרטון של פיקה בטורניר – עוזרים להפיץ. גם בישראל, כשעומר אדם מדבר על זה, אנשים מסתקרנים.

אז כן – שורה ארוכה של ספורטאים מהשורה הראשונה משחקים פאדל להנאתם, וחלקם אפילו משקיעים בו מקצועית, מה שמחזק את הצמיחה העולמית של הענף.

האם פאדל מתאים כאירוע חברתי או גיבוש צוות?

תשובה: מאוד! פאדל הפך לבחירה פופולרית לפעילויות חברתיות וימי גיבוש, וזאת מכמה סיבות:

• משחק קבוצתי וסוציאלי: פאדל הוא משחק זוגות, כך שתמיד ארבעה אנשים נמצאים יחד במגרש, מתקשרים ומשתפים פעולה. האווירה על המגרש ידידותית – אפשר להתחרות ועדיין לצחוק תוך כדי. כפעילות גיבוש, הוא מעודד עבודת צוות (בין בני הזוג למשחק) ותקשורת, אך גם יוצר "משחקיות" וכיף בין קבוצות (הכיוון בריא של תחרות ידידותית).
• נגישות לכל רמה: גם אם בחבורה יש אנשים ללא רקע בספורט, הם מסוגלים להשתתף. אפשר בקלות לשלב מתחילים עם מתקדמים (עושים זוג מעורב או משחקים "באיזי"). תוך כמה דקות כל אחד יצליח לחבוט ולהצטרף לנקודות. לכן כפעילות חברה, אף אחד לא "יושב בצד" – כולם יכולים לשחק ולהינות, בלי צורך מיומנות מוקדמת.
• משך וגמישות: משחק פאדל ממוצע הוא קצר יחסית (סביבות 1 שעה). עבור אירוע צוות, ניתן לסבב אנשים: אם יש קבוצה גדולה, שוכרים מספר מגרשים זה ליד זה (רוב המועדונים יש להם 2-4 מגרשים לפחות) ומקימים "טורניר בזק". אפשר שכל 15 דקות מערבבים זוגות או עורכים מיני-טורניר עם משחקוני 10 דקות. כך במשך שעתיים-שלוש, כולם משחקים לסירוגין. מי שממתין יכול לעודד או לנוח.
• מרכיב הווי: סביב מגרשי פאדל קל לארגן אלמנטים נוספים – מוזיקה ברקע (רבים שמים מוזיקה קצבית במועדוני פאדל), כיבוד קל, ואולי תחרות חביבה (למשל פרס לצמד המנצח). זה הופך את זה לאירוע מהנה ולא רק "פעילות ספורט". לאחר המשחק אפשר גם לשבת יחד – רבים ממועדוני הפאדל מציעים גם אזור ישיבה, בר משקאות/קפה וכו'. כך אירוע גיבוש יכול לכלול גם חלק של משחק וגם חלק של מפגש חברתי.
• טרנד עכשווי: פאדל זה "שיקי" וחדש – הרבה אנשים סקרנים לנסות. באירוע חברה, אם תציע באולינג או צפייה בסרט – נחמד, אבל פאדל נושא רעננות שמלהיבה משתתפים. העובדה שספורטאים מפורסמים עוסקים בו מוסיפה יוקרה.
• דוגמאות שכבר נעשו: חברות הייטק בישראל כבר ערכו טורנירי פאדל לעובדים. אפילו נצפים במדיה סיפורים שארגונים כמו צה"ל/משטרה עושים טורנירי פאדל ידידותיים בין יחידות. ימי הולדת או מסיבות רווקים/רווקות – שכירת מגרשים לכמה שעות ומשחקים (יש מועדונים שמציעים חבילות אירוע).
• למתחילים, המאמן כפעילות: עבור קבוצה לגמרי חדשה, אפשר גם לשלב מאמן בתחילת האירוע שייתן הדרכה בסיסית כייפית (יעשה משחקונים ללימוד). זה חלק מהחוויה – אנשים צוחקים תוך כדי שלומדים יחד משהו חדש.

סיכום: פאדל הוא מושלם לאירועי גיבוש – הוא קליל, חברתי, לא יקר מדי (עלות השכרת מספר מגרשים לכמה שעות + אולי מדריך או כיבוד, סביר במסגרת תקציב HR), ומשאיר זיכרון חיובי. משפט שאפשר לשמוע: "לא ידענו מה זה פאדל, ומאז האירוע כולם בעבודה מדברים על כמה שהיה כיף ורוצים שוב".

כך שחד-משמעית, אם מחפשים פעילות גיבוש שמתאימה לטווח גילאים וכושר רחב, עם פאן ואקשן – פאדל הוא בחירה מנצחת.

למה פאדל הפך לכל כך פופולרי בעולם?

תשובה: הצלחתו המטאורית של הפאדל ברחבי העולם נובעת משילוב של גורמים שהופכים אותו לאטרקטיבי להמון אנשים:

• קלות הלמידה ונגישות: בניגוד לטניס, למשל, בפאדל קל מאוד להתחיל. המחבט קטן ונוח לשליטה, הגשה היא תחתית (פשוטה יותר מללמוד הגשת טניס), והמגרש קטן – כך שכבר במשחק הראשון רוב האנשים מצליחים להחליף כדורים וליהנות. אין צורך בכישורים מיוחדים או ניסיון קודם כדי לשחק ולהתחרות. תחושת המסוגלות המהירה גורמת לכך שגם מתחילים נתפסים למשחק ולא מתוסכלים.
• אופי חברתי ומהנה: פאדל הוא תמיד בזוגות, מה שיוצר אווירה חברתית. משחקים עם חבר/ה מול עוד שניים, מה שמביא לצחוקים, שיחות תוך כדי (כדור לפעמים נשאר יותר באוויר וכו'). עבור רבים זה לא רק ספורט אלא מפגש חברתי – קצת כמו לצאת לשתות קפה, אבל אקטיבי. בנוסף, מעצם היותו 4 אנשים קטנים במגרש סגור, נוצרת קרבה פיזית ותקשורת – המשחק "מחבר" אנשים.
• מתאים לכל גיל ורמת כושר: צעירים, מבוגרים, גברים, נשים – כולם משחקים יחד. יש משפחות שמשחקות פאדל רב-דורי. בגלל שהמשחק לא דורש כוח פיזי עצום, גם אנשים שאינם בכושר שיא יכולים להשתתף. זה הגדיל מאוד את בסיס השחקנים הפוטנציאלי.
• קצב ותחרותיות: למרות שקל לשחק, קשה ממש לשלוט – מה שמייצר עניין מתמשך. הנקודות יכולות להיות ארוכות ותחרותיות הודות לקירות (הכדור נשאר יותר במשחק מאשר בטניס). הריגוש כשיש ראלי עם הנפות מחבט, קירות, סמאשים – גבוה. המשחק ממכר כי הוא דינמי, קצבי, עם הרבה רגעי "וואו" (למשל החזרת כדור לא אפשרית מהקיר). אנשים חוזרים שוב ושוב כדי לחוות זאת.
• שטח קטן – קל להקים ולהנגיש: בהיבט התשתית – מגרש פאדל תופס מקום קטן יחסית (רבע משטח טניס). לכן קל להקים רבים גם באזורים אורבניים צפופים. בעלי מועדונים יכולים לדחוס 4 מגרשי פאדל במקום מגרש טניס אחד – הכנסות טובות יותר. כך בערים כמו מדריד או בואנוס איירס צצו מגרשים בכל פינה. הנגישות המקומית – אם יש מתקן ליד הבית – מושכת רבים.
• סלבס ו"באזז": ידוענים התאהבו בענף (כדורגלנים, שחקני טניס) ומדברים על כך, מה שהופך אותו לטרנדי. למשל בספרד, כתבות על זה שרונאלדו או בקהאם משחקים פאדל משכו עניין ציבורי. זה נכון גם בישראל – זה מצטייר כ"ספורט מגניב החדש".
• קהילתיות ותחרויות: מהר מאוד נוצרו ליגות חובבים וטורנירים, מה שנותן מוטיבציה לאנשים לשחק באופן קבוע ולשפר יכולת. בפאדל קל לארגן טורניר קטן (8 אנשים = 4 זוגות). אנשים אוהבים את הפן התחרותי אבל הידידותי.
• היבט עסקי והשקעות: משקיעים זיהו את הפוטנציאל והחלו לקדם גלובלית. סבבי תחרויות מקצועיים (World Padel Tour, Premier Padel) שיווקו את הענף ברמה גבוהה, עם שידורים ביוטיוב וטלוויזיה – כך אנשים נחשפים ומתרשמים. מדינות חדשות מאמצות כי רואות הצלחה במקום אחר.
• מתאים לתקופת הפוסט-קורונה: בתקופת הקורונה, אנשים חיפשו פעילויות בחוץ בקבוצות קטנות – פאדל תאם בול: ארבעה אנשים, באוויר הפתוח, ספורט שמשלב כושר וחברה. בהרבה מקומות דווח שפאדל צמח דווקא ב-2020-21 מסיבה זו.

הגורמים הללו יצרו "מסה קריטית". במיוחד בספרד – השילוב של משחק כיפי וקצר + קל לשחק + ניתן לשכור מגרש בקלות כמו להזמין באולינג = מתכון להתפשטות מהירה. אנשים מזמינים חברים, שנדבקים בחיידק ומזמינים את החברים שלהם, וכן הלאה.

במילים אחרות, פאדל מכיל את כל מה שאנשים מחפשים בפעילות פנאי: ספורטיביות, כיף, חברתיות, נגישות. ולכן הוא כבש את העולם בקצב מסחרר והוגדר כ"ענף הספורט בעל הצמיחה המהירה בעולם בשנים האחרונות".

אילו פציעות עלולות לקרות במשחק פאדל?

תשובה: פאדל נחשב לענף בטוח יחסית, אך כמו בכל ספורט, יש פציעות אופייניות שכדאי להכיר כדי למנוע:

• פציעות שריר ושלד נפוצות:
  • נקע בקרסול: בשל התנועות הצדדיות והעצרות הפתאומיות, נקעים בקרסול עלולים לקרות – למשל אם דורכים לא טוב או מחליקים. במיוחד אם הנעל לא תומכת מספיק, הקרסול יכול להתגלגל. זה אחת הפציעות היותר נפוצות במשחקי רשת (גם בטניס).
  • שרירי רגליים מתוחים: ריצה מהירה לכדור קצר יכולה לגרום למתיחת שריר הירך האחורי (Hamstring) או הארבע-ראשי אם לא חיממת. שינויי כיוון זריזים עלולים לגרום למתיחה בשריר התאומים (שוק) או גיד אכילס (נדיר יותר, אבל קרע אכילס הוא סיכון אם לא גמישים או בעלי רקע בעייתי).
  • "מרפק טניס" (Tennis Elbow): למרות השם, גם בפאדל זה עלול לקרות. זה דלקת בגיד במרפק (צד חיצוני) עקב עומס יתר של אחיזה וחבטות, במיוחד אם המחבט כבד או טכניקה לא נכונה. מתחילים שמחזיקים חזק מדי או חובטים בעיקר עם יד במקום גוף – יכולים לפתח רגישות זו.
  • פציעת כתף: בעיקר עקב סמאשים וחבטות מעל הראש. אם מכה לא בטכניקה טובה או בלי חימום, שרירי הכתף והגידים (Rotator cuff) עלולים להיעלב. הכאב עשוי להופיע אחרי משחק אינטנסיבי – דלקת בשרירים המסובבים של הכתף. במקרים חריפים ממש, עלול לקרות קרע חלקי של גיד בכתף (נדיר אצל חובבים, יותר סיכון אצל משחקים יום-יומי).
  • גב תחתון: כיפופים מהירים לכדורים נמוכים, או תנועות פיתול חזקות, עלולים לגרום לכאב גב תחתון. בדר"כ אלו מתחים שריריים או התפסות בגלל עומס. שחקנים עם בעיות גב צריכים להיזהר לא לנופף בפראות.
• חבטות והתנגשויות:
  • התנגשות בין שחקנים: במגרש הקטן, לעיתים שני בני זוג רצים לאותו כדור ועלולים להתנגש זה בזה או במחבט. זה יכול לגרום לחבלות בראש/פנים או בגוף. תקשורת טובה מונעת זאת.
  • חטיפת כדור או מחבט: קורה שכדור מהיר עלול לפגוע בשחקן (למשל יריב מכה חזק, ואתה קרוב – הכדור יכול לפגוע ביד/גב/רגל. בדרך כלל לא נורא – חבורה קלה). יותר כואב זה לקבל בטעות מחבט של בן זוג, אם התקרבתם מדי. היו מקרים של פציעות פנים (חתך בגבה או חבלה באף) ממחבט של שותף.
• שפשופים ופצעים קטנים: בהחלקות על הדשא עם חול אפשר לקבל שפשוף בברך או ברגל אם נפלת. גם יבלות בכפות הידיים נפוצות אצל חדשים שאוחזים חזק או לא רגילים – הפיתרון זה גריפ טוב וכפפת ספורט אם צריך.
• עומס יתר/פציעות כרוניות: שחקנים שמשחקים הרבה עלולים לפתח דלקות בגידים שונים מריבוי שימוש. למשל, דלקת בגיד אכילס או ברך (Patellar) יכולה להופיע עקב קפיצות/ניתורים חוזרים. גם דורבן בעקב (Plantar Fasciitis) עשוי לקרות למי שמשחק הרבה ולא מותח.

מניעה:

• חימום טוב: לפחות 10 דקות חימום כללי ומתיחות דינמיות, במיוחד לקרסוליים, ירכיים, כתפיים.
• נעליים מתאימות: כדי למנוע נקעים – עם תמיכת קרסול ואחיזה במשטח.
• טכניקה וציוד: למד לחבוט עם כל הגוף, לא רק יד, כדי לא להעמיס על מרפק וכתף. השתמש במחבט במשקל מתאים ועם שיכוך (גריפ טוב, אולי בולם זעזועים אם קיים).
• הדרגתיות: אל תשחק 5 פעמים בשבוע אם אינך רגיל – תן לגוף להסתגל, קח ימי מנוחה.
• תקשורת: דבר עם בן זוגך כדי לא להתנגש, וקח צעד אחורה אם הוא הולך לכדור.
• רצועה על היד: תמיד שים את רצועת הביטחון – היו מקרים שמחבט עף מהיד של שחקן ופגע במישהו.
• הקשב לגוף: אם כואב – עצור. עדיף לנוח שבוע מאשר לגרום לפציעה חמורה שתשבית לחודשים.

בגדול, פאדל נחשב ספורט "ידידותי" לגוף יחסית – העומסים לא מאוד גדולים (המגרש קטן), ואין מגע פיזי עם יריב. לכן הפציעות לרוב קלות יותר מאשר בכדורסל למשל. עם אמצעי זהירות, ניתן לשחק שנים רבות בהנאה וללא פציעה משמעותית.

איך אפשר למנוע פציעות בזמן משחק פאדל?

תשובה: מניעת פציעות בפאדל מסתכמת בשילוב של הכנה נכונה, טכניקה טובה וזהירות. הנה כמה עצות פרקטיות:

• חימום ומתיחה לפני משחק: אל תזלזל בחימום. הקדש 5-10 דקות לחימום כללי: ריצה קלה מסביב למגרש או קפיצות במקום להעלאת הדופק. לאחר מכן, בצע מתיחות דינמיות לשרירים העיקריים: סיבובי זרוע וכתפיים (לכתף וליד), רוטציות מותניים (לגב), נדנודי רגליים לצד ולפנים (לירכיים וקרסול). בנוסף, בצע תרגילי תנועה ספציפיים: ריצות קצרות מצד לצד, דילוגים, וכמה חבטות קלות עם בן הזוג כדי לחמם את התנועה. שריר מחומם וגמיש נוטה הרבה פחות להימתח או להיקרע.
• נעליים מתאימות ושרוכות היטב: נעלי פאדל/טניס איכותיות עם תמיכה ימנעו החלקות ועקימות. קשור את השרוכים חזק מספיק כדי שהקרסול מיוצב. ניתן לשקול שימוש בתחבושת אלסטית או מייצב קרסול אם יש היסטוריה של נקעים. סוליה בתבנית זיגזג תיתן אחיזה טובה בחול המגרש.
• טכניקה נכונה וחבטה עם הגוף: למד להכות כדורים בצורה נכונה: השתמש בכח הרגליים, הסיבוב והכתף – לא רק בזרוע. לדוגמה, בסמאש ובנדחה, כופף ברכיים והשתמש בכל הגוף להנפת המחבט במקום להסתמך רק על כתף ומרפק. זה מפחית עומס על המפרקים. בוולי, שמור יד יציבה והשתמש בתנועת גוף קלה במקום רק בפרק כף היד. אם אינך בטוח בטכניקה – שיעור אצל מאמן יכול למנוע תנועות מזיקות.
• הדרגתיות בנפח המשחק: אל תעלה עומס בבת אחת. אם התחלת לשחק, תן לגוף להתרגל – נניח לשחק פעמיים בשבוע במקום פתאום כל יום. השרירים, הגידים והמפרקים זקוקים לזמן להתאושש ולהתחזק. עליה הדרגתית תמנע פציעות עומס-יתר (כמו דלקות במרפק/כתף).
• חיזוק ומניעה מחוץ למגרש: בצע תרגילי חיזוק ממוקדים: חיזוק שרירי רגליים וקרסול (תרגילי שיווי משקל, העליות על קצות האצבעות), חיזוק כתפיים עם גומיות (סיבובי כתף חיצוניים/פנימיים). חיזוק שרירי הליבה (בטן וגב) לשמירת יציבות. גוף חזק יותר עומד טוב יותר בעומסי המשחק.
• ציוד נכון: החלף בזמן גריפ (סרט אחיזה) בלוי – גריפ שחוק מאלץ אותך ללפות חזק יותר => מאמץ יתר למרפק. ודא כיסוי ריפוד על ידית בעובי מתאים לנוחותך – לא עבה מדי ולא דק מדי. אם סובלים מכאבי מרפק, אפשר לשקול לשים רצועת תמיכה לאמה במהלך משחק כדי להפחית עומס גיד. וודא שהמחבט שלך במשקל שמתאים ליכולתך; מתחיל אולי יימנע ממחבט כבד מאוד שעלול להכביד על היד.
• תקשורת ותאום עם בן הזוג: הסכימו מראש מי לוקח כדורים באמצע, וקראו "שלי" / "שלך" בקול. זה ימנע התנגשויות מכאיבות. גם היו מודעים למיקום אחד של השני – למשל, אם אתה רץ אחורה לסמאש, וודא שבן זוגך לא מאחוריך (שלא תחבוט בו). שימוש בקריאת "עזוב" / "יש לי" מועיל.
• משמעת עצמית: אל תרדוף אחרי כדור אבוד לחלוטין בכל מחיר. לפעמים עדיף לוותר על כדור מאשר לבצע מתיחה פראית ולמעוד. במיוחד קרוב לקירות – האט כדי לא להתנגש בזכוכית בעוצמה (למרות שהיא בטוחה, התנגשות חזקה עלולה לפגוע בך). אם הכדור יוצא מהדלת, רוץ בזהירות – שים לב לרצפה או מכשולים בחוץ, אל תסתכן בפציעה חמורה בניסיון הירואי. רק המקצוענים מתרוצצים החוצה, וגם הם בזהירות.
• מנוחה והתאוששות: אם משהו מתחיל לכאוב תוך כדי משחק – אל תתעלם. למשל, מתח קל בשריר, או כאב דוקר במרפק. עדיף לעצור/להוריד עצימות, כי המשך בלחץ יכול להפוך את זה לפציעה מלאה. לאחר המשחק, בצע קירור: כמה מתיחות סטטיות לשרירים שהופעלו, ואולי קרח אם מרגישים איזור רגיש (למשל מרפק או ברך). במידה ויש כאבים ממושכים, קח הפסקה של כמה ימים עד שזה חולף, כדי לא להחריף.

בשורה התחתונה, מניעה היא שילוב של חימום, ציוד טוב, טכניקה וקשב לגוף. פאדל, כשמשחקים אותו נכון, יכול להיות ספורט לחיים ללא פציעות משמעותיות. הרבה שחקנים משחקים שנים ללא בעיות, בזכות הקפדה על הדברים הללו. השקעה קטנה במניעה שווה כדי שתוכל ליהנות מהמשחק לאורך זמן, ללא הפרעות רפואיות.

האם משחק פאדל שורף קלוריות רבות?

תשובה: כן, משחק פאדל נחשב לפעילות גופנית טובה שיכולה לשרוף כמות לא מבוטלת של קלוריות – בדומה לענפי מחבט אחרים. כמות הקלוריות שנשרפת תלויה כמובן בעוצמת המשחק, משך הזמן והמשתתף עצמו (משקל גוף וכו'). אבל ננסה לתת הערכה:

• קלוריות לשעה עבור שחקן ממוצע: מחקרים והערכות מעידים ששעה של משחק פאדל שורפת בסביבות 500-600 קלוריות עבור אדם במשקל כ-70 ק"ג. לדוגמה, ברדיט פורסם חישוב: ~500-600 קק"ל/שעה לאדם 70 ק"ג, ו-700-800 קק"ל/שעה לאדם 90 ק"ג שמשחק באותה עצימות.
• השוואה לענפי ספורט אחרים: ערך זה דומה למדי לטניס. למעשה, חלק מהמקורות מציינים שפאדל יכול לשרוף עד 600-800 קלוריות לשעה, בדומה למשחק טניס אנרגטי. יש אפילו טענה בכתבת כושר של Babolat שעל שעת פאדל ניתן לשרוף 700-1000 קלוריות, אבל זה כנראה בתנאי משחק מאוד אינטנסיבי. עבור רוב החובבים, 500-600 זו הערכה מציאותית.
• תלוי בעצימות המשחק: משחק "ידידותי" בקצב רגוע ישרוף בקצה הנמוך (אולי 300-400 לשעה אם עמידים הרבה ולא רצים), בעוד משחק תחרותי בקצב גבוה עם ראלים ארוכים ואינטנסיביים יכול להגיע גם לכיוון 700 לשעה עבור אדם ממוצע. כמובן שאם אתם משחקים שעה וחצי, המספרים עולים בהתאם (נאמר 800-900 קלוריות ב-90 דקות במשחק די אינטנסיבי).
• גורם משקל גוף: אדם כבד יותר ישרוף יותר קלוריות לאותה פעילות, כי דורש יותר אנרגיה להזיז מסת גוף גדולה. לדוגמה, אדם 90 ק"ג כפי שהוזכר ייתכן וישרוף 700-800 קק"ל לשעה באותו משחק שבן 70 ק"ג שורף בו ~550.
• גורם רמת כושר: אדם בכושר מעולה ישרוף אולי מעט פחות כי גופו יעיל יותר, אך ההבדל לא גדול אם המאמץ זהה – בפועל אדם בכושר גם כנראה מתאמץ יותר ומגיע לכדורים קשים יותר, אז הוא כן ישרוף.
• היבט "כל הגוף": בפאדל רצת, קפצת, חבטת – זו פעילות אירובית עם אלמנטים אנאירוביים (ספרינטים) ולכן שורפת קלוריות וסוכרים. בנוסף, מפעיל קבוצות שריר גדולות (רגליים בעיקר) מה שמעלה הוצאה אנרגטית.
• נתונים מדעיים: אתר Nutracheck למשל נותן מספר: כ-493 קלוריות לשעה עבור משחק פאדל כללי (לאדם ממוצע). יש בלוגים המצטטים 600-1200 קלוריות ב-90 דקות עבור משחק נמרץ.
• זיעה והמאמץ מורגשים: שחקנים רבים יעידו שהם מסיימים משחק פאדל מזיעים היטב, מה שמעיד על הוצאה קלורית. גם שעוני דופק אישיים יכולים לעקוב: הרבה מדווחים על אזור 500-700 קלוריות לאימון.

בהחלט אפשר לומר שפאדל הוא דרך מצוינת ללשרוף קלוריות ולשפר כושר. לדוגמה, אדם שמשחק פאדל 3 פעמים בשבוע, שעה כל פעם, עשוי לשרוף כ-1500 קלוריות נוספות בשבוע – שזה תורם לניהול משקל (1500 קל' הם כרבע קילו שומן פוטנציאלית). כמובן תלוי תזונה והכל, אבל בהחלט פאדל תורם לשריפת הקלוריות השבועית.

לכן, מי שמחפש ספורט מהנה שגם מועיל להפחתת משקל או שימור משקל, פאדל הוא בחירה מצוינת: אפשר לשרוף מאות קלוריות מבלי לשים לב כי נהנים מהמשחק.

כמה קלוריות שורפים בשעה של משחק פאדל?

תשובה: בשעה אחת של משחק פאדל ניתן לשרוף בערך 500 עד 700 קלוריות, בהתאם לעצימות המשחק ולמאפייני השחקן. נפרט:

• שחקן ממוצע (כ-70 ק"ג) במשחק בינוני: ישרוף סביב 500-600 קלוריות בשעה. נתון זה מבוסס על מדידות והתנסויות – הוא דומה להוצאה במשחק טניס מתון.
• אם המשחק אינטנסיבי מאוד: בשעה של משחק תחרותי, עם ראלים ארוכים וריצות מרובות, ההוצאה יכולה להגיע ל-700 ואפילו 800 קלוריות עבור אדם במשקל ממוצע.
• אם המשחק רגוע/לימודי: נגיד שמשחקים לאט, מדברים הרבה בין הנקודות ולא רצים לכל כדור – במקרה כזה השריפה תהיה נמוכה יותר, אולי 300-400 קלוריות באותו פרק זמן.
• השפעת משקל הגוף: אדם כבד יותר ישרוף יותר. לדוגמה, אדם 90 ק"ג בפעילות דומה ישרוף אולי 700 קק"ל במקום 500. אדם 60 ק"ג ישרוף מעט פחות – אולי 400-500.
• השפעת רמת כושר: אדם בכושר טוב שמסוגל לקיים ראלים ארוכים – עשוי לשרוף יותר כי הוא מספיק לרוץ יותר. מנגד, גופו יעיל יותר אנרגטית אז הפר差 לא עצום.
• מדידה בהשוואה: אפשר להשוות: שעה פאדל (500-600 קל') ~ שוות ערך לריצה קלה-בינונית של שעה (כש8-9 ק"מ), או לשיעור ספינינג אינטנסיבי של 45 דקות. זה גבוה יותר מבאולינג/גולף, ודומה לכדורסל "חצי מגרש" חובבני. זה פחות מהרמת משקולות כבדה או אימון HIIT רצחני, אבל בהחלט בקטגוריה "אירובי מתון-גבוה".
• מקורות נוספים: פדרציית הפאדל הבריטית ציינה שכ-294 קלוריות נשרפות ב-30 דקות, שזה כ-588 לשעה. מקור אחר (מועדון בריטי) אמר "עד 800 קל' לשעה, בדומה לטניס" – מה שתואם לטווח שנתנו.
• פעילות ממושכת: רבים משחקים שעה וחצי. ב-90 דקות משחק סביר ששחקן ממוצע ישרוף 750-1000 קלוריות (שעתיים יכול להגיע לכ-1000-1300 אם משחקים רצוף עם הפסקות קצרות).

כמובן, כל המספרים משוערים – צריכת הקלוריות מושפעת גם מחום/לחות (במזג אוויר חם הלב פועל יותר, אם כי גם החום מקשה).

בשורה תחתונה, אפשר לומר: כ-600 קלוריות בשעה בממוצע. נתון כזה אומר שפאדל בהחלט תורם לכושר: בשעה אחת שורפים כמחצית ממוצע ההמלצה היומית לגבר (2000-2500 קל') או שליש עבור אשה (1500-2000).

מי ששומר דיאטה, שעת פאדל יכולה "לפנות" די בקלוריות כדי לאפשר מרחב תזונתי. לדוגמה, 500 קל' זה שווה ערך לכ-2 פיצות משולשים או בורקס גדול – אפשר לחשוב ששעת משחק מאפשרת לך פינוק קטן ועדיין להיות במאזן.

אבל החשוב הוא שזה נעשה בכיף – בניגוד להליכון בחדר כושר שמרגיש מונוטוני, כאן אתה נהנה בזמן ששורף קלוריות. זו סיבה נוספת שאנשים אוהבים פאדל כחלק משגרת בריאות וירידה במשקל.

האם פאדל טוב לשיפור הכושר הגופני?

תשובה: בהחלט, פאדל הוא פעילות מצוינת לשיפור מרכיבים שונים של הכושר הגופני: סיבולת לב-ריאה, כוח מתפרץ, זריזות וקורדינציה.

• שיפור סיבולת לב-ריאה (אירובי): במהלך משחק פאדל, הדופק עולה ויורד בהתאם לראלי. יש קטעי ריצה קצרים, מנוחות קצרות בין הנקודות ואז שוב מאמץ. דפוס זה משפר את הכושר האירובי וגם האנאירובי (אינטרוולים). מחקרים הראו ששחקני פאדל משפרים מדדי VO2max (צריכת חמצן מירבית) עם הזמן, מה שמעיד על כושר קרדיו טוב יותר. מבחינה פרקטית, אם תשחק בקביעות כמה פעמים בשבוע, תרגיש שאתה מתנשף פחות ופחות עבור אותו מאמץ – סימן לכושר משתפר.
• שריפת קלוריות והרזיה: כפי שפורט, פאדל שורף קלוריות רבות (כ-500-600 לשעה). שילובו בשגרתך יכול לעזור ביצירת גרעון קלורי ובירידה במשקל או שמירה עליו. הרבה אנשים ציינו שבלי לשים לב, באמצעות הפאדל הם הורידו קילוגרמים – פשוט כי היו פעילים יותר.
• שיפור זריזות, קואורדינציה ושיווי משקל: במשחק אתה כל הזמן נע בתנועות קטנות, משנה כיוון, מתכופף וקם. זה משפר את זריזות הרגליים ואת התגובה המהירה. גם התיאום עין-יד מתחדד – ככל שתשחק יותר, תשתפר בדיוק החבטות והתגובה לכדורים מהירים. שיווי המשקל מתחזק כי אתה מתרגל לעמוד יציב תוך כדי חבטה ותנועה.
• חיזוק שרירים באופן מתון: פאדל לא בונה שריר כמו חדר כושר, אבל הוא בהחלט מחזק אזורים שונים: הרגליים (במיוחד שרירי ארבע ראשי, תאומים וירך אחורית) באמצעות ריצות וכריעות; שרירי הליבה (בטן וגב) – כי אתה מסובב ומתכופף, הגוף עובד לייצב; הזרועות, הכתפיים והאמות – מכל חבטה. שחקן פאדל פעיל ירגיש ששרירי הרגליים שלו נעשים סיבולתייים וחזקים יותר, והיד החובטת גם כן מתחזקת.
• גמישות וטווח תנועה: תנועה חוזרת למטה לכדורים נמוכים משפרת מעט את הגמישות בהמסטרינג ובגב התחתון. כמובן, אם מוסיפים מתיחות סביב המשחקים, זה ממש מסייע. באופן כללי, הפאדל דורש טווח תנועה בינוני-רחב (פיתולי גוף, מתיחת היד לסמאש וכו'), כך שהוא שומר אותך גמיש יותר בהשוואה לאי פעילות.
• כושר המתאים לכל אחד: אנשים שונאים לפעמים "אימון כושר" כי הוא מרגיש להם כמו מטלה. פאדל לעומת זאת מרגיש כמו משחק. בלי לשים לב אתה באימון אינטרוולים בעצימות משתנה – פורמט שהוכח כיעיל מאוד לשיפור כושר. עקב ההנאה, אנשים מתמידים בו יותר מאשר בריצה או בחדר כושר, ומהתמדה באה התקדמות.
• בריאות נפשית: כושר זה גם מנטלי. פאדל מפחית סטרס, משחרר אנדורפינים, משפר מצב רוח (כמה שחקנים קוראים לזה "התרפיה שלי"). זאת נקודה קריטית – כושר גופני טוב הולך יד ביד עם בריאות נפשית, ופאדל תורם לשניהם.

יתרון נוסף – בגלל האופי החברתי, יש מחויבות הדדית. אם קבעת עם חברים לשחק, סביר שתלך (קשה "להבריז"), וזה עוזר להתמיד.

ראינו אף שקבוצות כושר (כמו Weight Watchers בספרד) אימצו פאדל כאמצעי להניע חברים לפעילות. רבים שנרתעו מספורט, מצאו בפאדל כיף ואז נכנסו לכושר כמעט בלי להתכוון.

לכן, כן – פאדל הוא כלי מצוין לשיפור כושר כללי. הוא אמנם לא מחליף אימוני כוח ייעודיים אם רצונך לבנות מסת שריר גדולה, אבל כפעילות אירובית-אנאירובית משולבת הוא מצוין. בתוך כמה חודשים של משחק קבוע, רוב האנשים רואים שיפור בסיבולת (עולים מדרגות בקלות רבה יותר), בזריזות (מרגישים "קלילים" יותר בתנועה) ובתחושה הכללית (פחות עייפות יומית). בקיצור, הפאדל מכניס אותך לכושר מבלי שתרגיש שאתה "בעונש" של אימון – וזוהי גדולתו.

האם צריך ניסיון בטניס כדי להצליח בפאדל?

תשובה: לא, אין חובה לרקע בטניס או סקווש כדי להצליח ולהנות מפאדל. אמנם שחקני טניס לרוב מסתגלים מהר, אך גם אנשים ללא כל ניסיון בענף מחבט יכולים ללמוד פאדל בקלות ולהפוך לשחקנים טובים.

• נגישות למתחילים: אחד היתרונות של פאדל הוא שניתן להתחיל מאפס. בזכות המחבט הקל לשליטה והמשטח הקטן, גם מי שלא החזיק מחבט מעולם יוכל תוך כמה משחקים לפתח חבטות בסיסיות ולהשתלב. לא צריך ידע קודם בחוקים (הם פשוטים), והטכניקה סלחנית יחסית. ראינו אנשים ללא רקע ספורטיבי שמתקדמים יפה בפאדל.
• יתרון רקע מחבטי: כמובן, למי שיש ניסיון בטניס או אפילו פינג פונג, יש קצת עקומת למידה מהירה יותר – כי העין-יד שלהם כבר מתואמת לכדור, ומכירים מושגים כמו וולי וספין. שחקן טניס לרוב ירגיש נוח עם הפאדל לאחר התאמות (למשל ההגשה תחתית, שימוש בקירות וכו'). אך הוא גם יצטרך לשכוח כמה הרגלים – כדור וטכניקה בפאדל שונים במידת מה.
• מיומנויות נוספות: יתרון אחר של פאדל – גם רקע בספורט קבוצתי עוזר בגלל אלמנט שיתוף הפעולה. למשל, כדורסלנים/כדורגלנים לעיתים מצטיינים בפאדל כי הם זריזים ומתואמים, למרות שאין להם "חבטת טניס". גם גיימרים טובים בקואורדינציה יכולים להפתיע על המגרש.
• לימוד מהיר מהבסיס: מתחיל לגמרי ייתכן וייקח לו כמה שבועות של משחק קבוע כדי לפתח את כל המהלכים הבסיסיים (הגשה נכונה, חבטת פורהנד יציבה, החזרת כדור מהקיר). מדריך או שחקן מנוסה יכול לזרז זאת מאוד.
• דוגמאות רבות: יש שחקני פאדל מקצועיים שמעולם לא היו טניסאים. לדוגמה, רוב הטופ העולמי היום דווקא כן בא מטניס בילדות, אבל יש יוצאי דופן. ברמות חובבים – רוב הקהילה בעולם היא אנשים שגילו את הפאדל בלי רקע לפני. בספרד, המון אנשים למדו פאדל בלי לשחק טניס קודם – לכן הוא התפשט מעבר לקהל הטניס המסורתי.
• סיכויי הצלחה: אם "להצליח" הכוונה להיות שחקן טוב – כל עוד אתה מתאמן ומפתח הבנה טקטית, אין מניעה. מישהו עם חוש ספורטיבי, אפילו שלא שיחק מחבט, יכול תוך שנה-שנתיים של אימון עקבי להיות מתחרה חזק בליגות חובבים. רקע טניס אולי מקצר זאת לחצי שנה-שנה. אבל שניהם אפשריים.
• מה טניסאים צריכים להתאים: ראוי לציין, שחקני טניס שמגיעים לפאדל לפעמים מתקשים בהתחלה כי הם רגילים לחבטות חזקות שהופכות לפחות יעילות בפאדל (הקירות "מחזירות" אותן). כמו כן ההגשה התהמשך תשובה: ראוי לציין ששחקני טניס שמגיעים לפאדל לעיתים אף נתקלים בכמה אתגרים בהתחלה: הם רגילים לחבטות חזקות מאוד ועמוקות, בעוד בפאדל עודף כוח ללא תכנון עלול לאפשר ליריב לנצל את הקיר ולהחזיר בקלות. הם גם צריכים להתרגל להגשה תחתית (שונה לחלוטין מההגשה העילית בטניס) וללמוד להשתמש בקירות – אלמנט שלא קיים בטניס. כלומר, יתרון הרקע בטניס בהחלט קיים, אבל נדרש כוונון מחדש של חלק מההרגלים.

בשורה התחתונה, אין צורך בניסיון בטניס כדי להתחיל ולהצטיין בפאדל. הפאדל עומד בפני עצמו כענף נפרד ונגיש. כמובן שרקע בטניס או בענף מחבט אחר יכול לעזור בשלבים הראשונים, אבל שחקנים רבים ללא שום ניסיון קודם הגיעו לרמה גבוהה בפאדל תוך אימון והתמדה. הכי חשוב הוא גישה ללמידה, אימון שיטתי ותשוקה למשחק – ולאו דווקא ניסיון ספורטיבי מקדים. פאדל מתאים "לכולם, בכל הגילאים וללא צורך בנסיון קודם" – וזה חלק מסוד הקסם שלו.

אני שחקן טניס – האם יהיה לי קל לעבור לפאדל?

תשובה: באופן כללי, כן – שחקני טניס בדרך כלל מסתגלים לפאדל די מהר, בזכות המיומנויות הדומות בענפי המחבט. אבל מעבר לכך שיש יתרונות, חשוב לדעת שיש גם שינויים להתאים:

• יתרונות לשחקן טניס בפאדל:
  • קואורדינציה ועין-יד: כשחקן טניס, כבר פיתחת תיאום יד-עין מצוין, כך שלפגוע בכדור עם המחבט יבוא לך טבעי. גם יסודות כמו חבטת כף יד (פור-הנד) וחבטת גב יד (בק-הנד) מוכרים לך, אפילו אם הזוויות מעט שונות – תוכל ליישם הרבה מהטכניקה לאחר התאמות קטנות.
  • תנועה ומיקום: רגלי טניסאים מאומנות לתגובתיות – ספרינטים קצרים, עצירות, הנעת משקל נכונה. בפאדל המגרש קטן יותר, אז לרוב שחקני טניס מרגישים "שיש להם זמן" ויכולים להגיע טוב לכדורים. העבודה ברשת (וולי) היא משהו שטניסאים כבר מכירים, מה שנותן לך יתרון בהתקפה ליד הרשת.
  • אסטרטגיה בסיסית: אתה רגיל לחשוב במונחי זויות, עומק, ושינוי קצב – אלה עקרונות שעובדים גם בפאדל. ידיעת מתי להרים לוב (בדומה לכדור עומק בטניס) ומתי לחבוט חזק – יבואו לך באופן אינסטינקטיבי יחסית. גם הניקוד זהה, כך שהבנת מבנה משחק קיימת.
• אתגרים והתאמות לשחקן טניס:
  • שימוש בקירות: זה כנראה השינוי הכי גדול. בטניס, כדור שעבר אותך הוא נקודה ליריב; בפאדל, הוא יחזור מקיר ואתה ממשיך לשחק. כטניסאי, תצטרך להתרגל לא לזנוח כדור שעבר – אלא לסגת ולשחק אותו מהקיר. גם הגנה דרך כך שכדור פוגע קודם בקיר שלך ואז אתה מחזיר (Chiquita) – קונספט חדש. לוקח מעט זמן ללמוד זוויות קפיצה מהזכוכית.
  • הגשה תחתית: בטניס הגשה היא יתרון עצום (מכה עילית חזקה). בפאדל, ההגשה תמיד תחתית ומתונה יותר. כטניסאי יכול להיות מוזר בהתחלה "לוותר" על האספקט הזה. תצטרך ללמוד לדיוק ולספין בהגשה תחתית במקום כוח. החדשות הטובות: ההגשה בפאדל קלה ללמידה, ויהפוך במהרה להרגל.
  • תנועת מחבט קצרה יותר: בפאדל החבטות פחות "ארוכות" ועם פחות תנופה מאשר בטניס. בגלל המחבט המוצק והקירות, אתה תלמד לבצע חבטות יותר קומפקטיות. טניסאים לעיתים בהתחלה מחבטים עם פולו-טרו (סיומת) רחבה מדי, וזה יכול לגרום לכדור לעוף החוצה או לפגיעה בקיר לא מתוכננת. תצטרך לקצר קצת את התנועה, בעיקר בוולי ובחבטות ליד הקיר.
  • הפחתת עוצמה בלתי נחוצה: הרגל טניסאי הוא לחבוט חזק לנקודה מנצחת. בפאדל, כוח מופרז לא תמיד יעיל – כדור מהיר שפוגע בקיר היריב עלול לחזור אליך במהירות. צריך ללמוד מתי להשתמש בכוח ומתי לשחק בנחת. טניסאים רבים לומדים להפתעתם שלפעמים עדיף "ללטף" כדור לתחתית הקיר של היריב מאשר להכות בו בכל הכוח.
  • עמדת זוג ותיאום: בטניס זוגות יש אלמנט דומה, אבל אם שיחקת בעיקר יחידים בטניס, תצטרך להתרגל לשחק כל הזמן בזוג. התקשורת עם בן הזוג בפאדל היא מפתח – "שלי/שלך", כיסוי שטחים יחד. טניסאי יחידים לומדים זאת די מהר, אך זה שינוי מחשבתי.

בפועל, הניסיון מראה שטניסאים לרוב משתפרים מהר מאוד בפאדל. ייתכן שבשבוע-שבועיים הראשונים תרגיש "דג מחוץ למים" עם הקירות וההגשה המשונה, אבל לפתע "יפול האסימון" ותתחיל להשתמש בניסיונך לטובתך. רבים מהטניסאים לשעבר מספרים שפאדל הפך להם לתחביב חדש אהוב, והם מביאים עמם את התחרותיות והמיומנות מפעם.

לכן הייתי אומר: כן, המעבר מטניס לפאדל הוא יחסית קל. יש עקומת למידה לדברים החדשים, אבל אחרי שתעבור אותה – הניסיון שלך בטניס יהיה נכס. למעשה, חלק משחקני הפאדל הטובים בעולם החלו כטניסאים ולאחר כמה שנות התאמה הגיעו לצמרת.

המלצה: בהתחלה, שחק עם חבר/מאמן מנוסה בפאדל כדי שילמד אותך את ה"טריקים" של הענף (קירות, בנדחה וכו'). תוך זמן קצר, תמצא שהמגרש הקטן הזה מרגיש לך טבעי כמעט כמו מגרש הטניס, ואולי אפילו יותר מהנה כי הלמידה של אלמנטים חדשים תאתגר אותך לטובה. בהצלחה!